קטגוריה: מאמרים

Categories
מאמרים

מה הקשר בין לין, קרטה ורגלי צפרדע ?

אני קורא את הפוסט של ג'ון מילר המסביר מדוע לשאלה 'מה זה לין?' אין תשובה פשוטה.

בהתחלה אני לא ממש מבין למה הוא מתכוון. הרי התשובה ברורה!

לין זאת הדרך, השיטה והתרבות הטובה ביותר שקיימת בעולם !

נכון? אז איך זה שפתאום כששואלים אותי 'מה זה לין?' קשה לי לתת תשובה ישירה?

ג'ון עלה על שורש הבעיה. השאלה 'מה זה לין?' היא כלל לא השאלה הנכונה, השאלה תלויה בהקשר הנכון ותלויה בשואל.

בואו נכניס את השאלה להקשר ונשאל, 'מהו לין למפעל אלקטרוניקה?' למרפאה / לרשת משלוחים / ולחברת תוכנה.

ישר נתאים את התשובה הרגילה, המובנת, המצומצמת על ביטול בזבוזים, התמקדות בזרימת הערך, משיכה, זרימה ושגרות..

ואולי יש דרך אחרת …

עבור רוב הדברים ששווה לעשות אותם בצורה פרקטית, אנו בונים להם הגדרות ברורות, מתנסים בהם, לומדים ומשפרים אותם תוך עשייה. תפישה זאת נכונה גם עבור אומנויות הלחימה. אין חוסר בהירות בתשובה לשאלה 'מה זה קרטה?' לדוגמה. ישנם מאפיינים, היסטוריה ותבניות (קאטות) שמבדילים אותה מאומנויות אחרות. באותה צורה אפשר לראות גם את הלין.

בקרטה, הדרך בה התלמיד בונה את הסטייל שלו ומציב לעצמו סטנדרטים אינה משנה את ההגדרה של 'אומנות הלחימה' וברור שאינו משנה את הגדרת 'הקרטה'. באותה צורה, הדרך בה אתם בונים את הלין בסביבה ובהקשר אינה משנה את ההגדרה של הלין.

לכן לין היא 'שיטת ניהול' טובה כפי שקרטה היא 'אומנות לחימה' ופה ג'ון תפש אותי. אני אוהב אומנויות לחימה מגיל צעיר והאנלוגיה פתאום ברורה לי כשמש. תרשו לי להעביר את האנלוגיה גם לתחומים אחרים.

בבישול לדוגמה, ישנם מטבחים שונים עם מאפיינים ברורים, שיטות ברורות וכלים שונים. רובנו מבינים את ההבדל המהותי בין מטבח מרוקאי לארגנטינאי. או מטבח צרפתי ל… כל השאר (באמת? רגלי צפרדע? זה הכי טוב שהיה לכם?)

ברור לנו שלהמציא מתכון חדש במטבח הארגנטינאי לא ישנה את ההגדרה והשיטות באותו מטבח. גם עם נמצא פלג חדש באותו מטבח הוא עדיין יהיה שייך למטבח הארגנטינאי בצורה ברורה.

אז כך גם לין – היא תפישת ניהול טובה שהוכיחה את עצמה ומוכיחה את עצמה בכל יום. היא חיה, מיושמת, נלמדת ומשתפרת עם העשייה. יש בה פלגים שהתפתחו בסביבות שונות עם שפות שונות בעלי אותם עקרונות המאפשרים תרבות.

בפעם הבאה שמישהו ישאל אותי 'מה זה לין?' כבר תהיה לי תשובה ברורה ועניינית (גם אם קצת ארוכה).

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

כשלים נפוצים ביישום Lean Management

למרות הוותק בקיומה של מתודולוגית ה-Lean למעלה משבעה עשורים רק בעשור האחרון התפתחו מתודולוגיות הנוגעות ישירות בגורם ההצלחה או הכישלון העיקרי ביישום: הטמעת התרבות וניהול השינוי.

מחקר המציג את המכשולים העיקריים בהגעה להטמעה מוצלחת מסכם שכדי להפוך את ה-Lean לפילוסופיה עסקית, ככל שההנהלה תאמין יותר בתהליך ה-Lean, כך קל יותר יהיה לבצע טרנספורמציה ארגונית ולקצור את הפירות.

המחקר מציין כמה לקחים רלוונטיים לביצוע כפעולות מנע ארגוניות ואו התארגנות נחוצה טרום יישום על מנת לשפר את שיעורי הצלחת היישום:

חשיבותה המרכזית של ההכשרה – הכשרה אינה צריכה להיות בחסר; מעל 75 אחוזים מהמנהלים חשים שכוח העבודה ו/או יכולות הניהול והפיקוח על יישום ה-Lean היו בלתי מספיקים.

לפיכך אובחנו הכשרות והדרכות כפעולת מנע חשובה המסייעת ביישום ובצמצום משך הזמן לטרנספורמציה.

יישום ה-Lean כמאמץ ארגוני ניכר – צריכה להיות הכרה והבנה בארגון שהיישום דורש מאמץ ניכר ומייצר עומס רב על המנהלים בנוסף לחובותיהם הרגילים.

54% ממשתתפי הסקר הדגישו שמשמעות האחריות הנוספת ליישום, היא מאבקם עם הזמן הנדרש כדי ליישם את ה-Lean, בעיקר בהתחלה.

מסע Lean אינבידואלי – המסע של כל ארגון מתחיל בנסיבות שונות, ולכן לא קיים מתכון ייחודי. ההנהלה צריכה להכיר שאין נוסחה או הוראת שעה המבטיחה הצלחה פשוטה. על ההנהלה לפעול באופן נחוש בהתאם לעקרונות הלין אך בה בעת להתאים את הכלים והשגרות לארגון, לסביבה ולתקופה.

התאמה ארגונית – ארגונים צריכים להכיר ולהבין את המושגים אך נדרשים ליישם אותם בהקשר האירגוני שלהם.

חסם כספי – ב 75% מארגונים קטנים העלות נחשבה כמכשול עיקרי ואילו פחות מ 45% ראו בכך בעיה בארגונים בינוניים וגדולים. בארגונים גדולים התרבות, ההכשרה והרחבת המיקוד הם אלו שהיווה מחסום העיקרי.

העצמת עובדים – העמצת עובדים מהווה תפקיד חיוני בכל יישום Lean ונראה שלעיתים תכופות המנהלים נאבקים להאציל את האחריות כראוי.

 

לסיכום, אין לראות את ה-Lean בראיה צרה של כלים, טכניקות ושיטות עבודה, אלא בגישה הוליסטית אשר מרחיבה עצמה מעבר לגבולות רצפת הייצור.

היתרונות בשיטה אינם ניתנים בקלות לכימות; לפיכך יש להתייחס ליישום כמחויבות לטווח ארוך, כשהמטרה הסופית של היישום צריכה להיות מוצגת כפילוסופיה.

יישומים רבים התעלמו מהיבטי הפיתוח הארגוניים הפועלים כמנגנון להחזיק דברים יחד; זה כולל ניהול תהליך השינוי שיהיה מיושר לתרבות, גמול ביצועים, תגמול, מדידת ביצועים, וארגון כוח העבודה. נראה כי יכולות וביצועי ההנהלה מהווים גורם מעכב ומדאיג.

כמו כן נראה שההבנה בקרב בעלי המניות שתפיסת ה-Lean מיושמת מזה לפחות כ-30 שנה (ויש שיטענו כמעט מאה שלמה) ומסייעת בשיפור הביצועים העסקיים, מהווה גורם משכנע את בעלי המניות והבעלים.

ארגונים צריכים להכיר בכך שיש מעט מאוד ביכולתם לעשות כדי 'לקפוץ' למצב הסופי של תהליך הלמידה של טויוטה ורק ליישם את התוצאה הסופית.

תמצית המחקר במספרים:

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

מצוינות על המגרש – עקרונות הלין ממבט חדש

באדיבות ההומור העדין והסכמתו של אורן וולוסקי – מנהל יצור חוליות

בבואי למלא את מטלת הכתיבה שהטיל עלי המנכל (באמת תודה רבה) נזכרתי משום מה בכדורגל העבר אלון מזרחי שמעבר היותו חלוץ לא רע זכה במוניטין רב בשל פיו מפיק הפנינים.
לאחר חקירה ועיון בפועלו ובמשנתו מצאתי כי אין מתאים מאוסף הציטטות שלו להסביר משניה או שתיים בתורת הלין:
תחגרו חגורות בטיחות – ממריאים…

עיקרון הלין הראשון יוסבר באמצעות הפנינה הבאה:
'צריך לתת את המקסימום המינימלי.'
מבטא את תפיסת העולם 'הלינית' לפיה אנו רוצים להגיע למקסימום יעילות ופריון דרך הפיכת המטלות לקלות יותר וסביבת העבודה לנוחה יותר. נבצע זאת על ידי בניית תחנת עבודה שלא צריך ללכת בה מרחק רב או להתכופף, ונשאף לבטל כל פעולה מיותרת בתהליך.
בעולם הלין עובד שקל לו והוא מרוצה ומחייך הינו עובד יעיל ופורה !

'כדורגלנים הם אנשים חכמים, יש לנו ראש על המותניים.'
כאן מבטא הוגה הדעות הנערץ גישה לינית אופיינית לפיה שיפור תהליכי החברה יתבצע בדרך של רתימת החוכמה ויצירתיות של כל חברי הצוות לפתרון בעיות. אצלנו כל חבר צוות הינו שותף שווה ערך לחלוטין לכל סשן של פתרון בעיות. רבות מהבעיות שאנו פותרים במהלך היום יום בחוליות מקורן ברעיונות ויוזמה של אנשים בדרג נמוך מדרג מנהלי מחלקות (מתן גולד, קיקו וסהר הורביץ הם רק דוגמאות ליוצרי פתרונות כאלה) אם תשאלו אותי – חברה בה כל חברי הצוות משתתפים בשיפור תהליכי העבודה היא חברה בריאה ובדרך המלך.

'אין לי מה להוכיח והוכחתי את זה היום על המגרש.'
עוד פנינת חוכמה צרופה האוצרת בתוכה עולם לין שלם: המחבר אומר לנו בעצם שהמקום היחיד בו אנו נמדדים הוא המגרש עצמו ולכן חשוב והכרחי שנהיה במגרש. בעולם היצור 'המגרש' הינה רצפת היצור – איש לין אמיתי תמיד ילך ל'GEMBA' (אזור ההתרחשות) על מנת לחוות את התהליך ממקור ראשון, לדבר עם האנשים שמבצעים אותו בשגרה ולהבין אותו ברמה ששום ישיבה במשרד לא מאפשרת.

'קיבלנו 2 אדומים, שיחקנו עם 8 שחקנים, ועדיין הפסדנו.'
משפט זה מדגים היטב את ערך המדידה הבסיסי כל כך בגישת הלין: בבואנו לחקור בעיה נתנתק לגמרי מכל האמונות והתפיסות המקובלות ופשוט נלווה את התהליך תוך כדי מדידה ותיעוד שלו כבסיס להבנתו ושיפורו.

'ההתקדמות שלי בכדורגל הישראלי היא כמו אוניברסיטה – אתה מקבל תעודה בכיתה י', תעודה בכיתה יא' ותעודה בכיתה יב'.'
כאן נוגע ההוגה במה שהוא, קרוב ,לוודאי, ליבה של כל חברת לין מפוארת – היכולת לעסוק בשיפור מתמיד. חברת לין יודעת כי הסביבה העסקית שלנו דינאמית מאוד ולכן לא ניתן ליצר פתרון אופטימלי שיהיה תקף לפרק זמן אין סופי והחוכמה היא למעשה יצירת גישה של שיפור מתמיד (קאיזן בשפת הלין) וגמישות מחשבתית – תפעולית לצורך השגתו.

בחרתי לסכם על ידי כך שאומר כי אימוץ שיטת הלין בכל דרגי החברה ושלוחותיה יניב לנו יתרון תחרותי וערך מוסף בפני לקוחותינו ויאפשר לנו בתורנו להנות מפירות ההשקעה או בשפתו של אלון:
'אני מאחל לעצמי: בית על החוף, סירת מרוץ, אופנוע ים וב.מ.וו קבריולה, ושתהיה גם פיליפינית שתצחצח את נעלי האדידס שלי'

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

'אז היית צריכה להתכוון!!!'

הרשו לי לפתוח בסיפור קצר.
באחד הגלגולים שלי באוניברסיטה נתקלתי במרצה לפילוסופיה עם תפישה ייחודית לפרטים הקטנים. אחד הסיפורים שזכור לי ביותר החל בשיעור רגיל לגמרי שבו אותה מרצה היתה נסערת קמעה.
כששאלנו אותה מדוע היא סיפרה לנו כי כשעה לפני השיעור, בעודה רוכשת קפה ומאפה, נתקלה בה לקוחה אשר מייד התנצלה 'סליחה, לא התכוונתי'. אותה מרצה עטה על ההזדמנות ומיד ענתה לה: 'היית צריכה להתכוון שלא להיתקל בי !!! '

כשאנו מציגים ומדריכים את עקרונות המצוינות, הראשון והבסיס לתרבות הינו 'כבוד לכל פרט' וכפי שאותה מרצה הפגינה בענווה, המשמעות אינה פשוטה.
בכדי להבין את עקרון הכבוד לכל פרט, אני אציג אותו דרך גישת ה – 5S. גישת ה – 5S הינה בסיס תרבות המצוינות, ומאפשרת לנו ליישם בפועל את העקרונות והערכים של עולם ה – LEAN.
ראשית נסביר…
ממבט ראשון, גישת ה – 5S הינה דרך שיטתית לארגון וסידור סביבת העבודה של העובד, על ידי העובד ועם העובד. בכך שאנו פועלים להקל על העובד דרך סביבת העבודה, הכלים והבטיחות, אנו מיישמים בפועל את עקרון כבוד לכל פרט. פה הפרט הינו העובד, הוא במרכז העשייה והוא המרוויח המיידי (גם בעמדות וגם באזורי המנוחה).
דוגמאות פשוטות לכך כוללות השלמת כלים וציוד חסר, הקפדה על כלי עבודה תקינים, סילוק ציוד שאינו נחוץ ומפריע לעבודה. אנו בוחנים את התנאים, התאורה, הכיסא והשולחן ועוד.
ממבט שני, גישת 5S הינה תרבותית. עצם העשייה עם העובדים ועל ידי העובדים מחברת אותם לתהליך, מעניקה להם תחושת שייכות (אמיתית כמובן) ומייצרת הבנה שהארגון מוכן להשתנות, ללמוד ולהתפתח במטרה להשיג יעדים שנראו בלתי מושגים עד כה. כמובן שלא די בכך וחלק מתהליך העשייה דורש שימור וניקיון בשגרה קבועה וברורה על ידי העובדים בתחנה.
שימו לב כי גורם ההצלחה בשלב זה הוא ההתכוונות שלנו לקיום השגרה. קרי, כאשר אני דורש מעובד לייצר לדוגמה 100 יחידות בשעה, עלי לתת לו את הכלים, החומרים והזמן הנדרש (שעה במקרה זה). עלי גם לבקר אותו ולהבין את הבעיות שעולות ולעזור לו להתגבר עליהם.
גם כאשר אני אדרוש מעובד לנקות את סביבת העבודה שלו, התחנה ומכונות, עלי להתייחס לכך כפי שאני מתייחס לכל מטלה אחרת. עלי להקצות משאבים, ציוד, זמן. להגדיר דרישות ברורות, תחומי אחריות, מועדים לביצוע וכו.. וכמובן שעלי להיות שותף בתהליך ולתת משוב בהתאם לרמת העשייה. פה עקרון הכבוד לפרט בא לביטוי בהקפדה על הפרטים המאפשרים ומבטיחים את הצלחת העובדים במטלות שנדרשות מהם.
מהניסיון שלנו ושל רבים בעולם, גישת ה – 5S אכן מביאה לשיפור בטיחות בעבודה וצמצום בזבוזים. כולה כאחת צריכה להתבצע בסדר הנכון ובהקפדה על עקרון הכבוד לכל פרט. לכן אמליץ לכם להתכוון להצליח, להקפיד על הפרטים ולתת את היחס הראוי בכל שלב ולכל אחד.
שלא תאמרו ' לא התכוונתי'…

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

חג פסח ומצוינות אישית וארגונית

הקשר בין התרבות היהודית העשירה ותרבות של מצוינות הינו מרתק בעיני. לעיתים קרובות יש קווים מקבילים רבים בין התרבות היהודית ומצוות החג לבין תרבות של מצוינות שאני מאמין בלב שלם שנתמכת ונסמכת על רובדים תרבותיים עמוקים.

תקופת השיעבוד במצרים:

בתקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, המצרים העבידו את ישראל בפרך בלבנים.
במדרש מובא 'וירא אלוקים'. מה ראה – ראה שהיו מרחמים זה על זה. כשהיה אחד מבני ישראל משלים סכום הלבנים קודם חברו, היה בא ומסייע לחברו.
תרבות של מצוינות מעודדת עבודת צוות, שיתוף פעולה, ערבות הדדית ומתגמלת את הארגון בעובדים מועצמים ומעורבים. כל אלו תומכים בעקרונות הנמצאים ברובד התרבותי וברובד שיפור התהליך במודל Shingo למצוינות.

הסוד מאחורי החמץ והמצה:
בערב פסח, חלה על כל אדם החובה לבדוק את החמץ. בדיקת החמץ היא כנגד בדיקת השלילה שנמצאת בקרבנו ומידותינו הרעות – קנאה, תאוה וכבוד (אגו), לבדוק האם פעולותינו מועילות או מזיקות לסביבתנו ולחברתנו.
חמץ ומצה אותיותיהן שוות חוץ מה-ה' ומה-ח' שההפרש ביניהן הוא פסיק קטן. ובכך נרמז כי המרחק המפריד בין היכולת שלנו לעשות טוב או רע הוא כל כך קטן, כך שאנו צריכים תמיד לבדוק את עצמנו ולוודא שאנחנו במסלול הנכון – שפעולותינו מועילות לסביבתנו ולחברתנו.
בדיקת החמץ ובדיקת ה'חמץ' העצמי משולה ל Hansei – התבוננות פנימה אל עצמי. אבן היסוד לתרבות של מצוינות ולאותו 'שיפור מתמיד' אשר אליו תמיד נשאף.
את ההבדל הקטן 'כפסיק' נקשור בתרבות המצוינות לנושא המנהיגות ולהתנהגויות המנהל. הרי הכוונה תמיד טובה וקל מאוד לתת תשובה במקום לשאול שאלה, להשיא עיצה במקום לחנוך לניתוח הסיטואציה, להגיד במקום לתת להתנסות.

האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו היא לבצע את ההתבוננות העצמית, למצוא את ה'חמץ' העצמי ולשאוף לעקרונות המצוינות בכל פעולה שאנו עושים.


ובזאת אסיים ואאחל חג שמח. חג של צמיחה, שגשוג, התעצמות, חדשנות, למידה והנאה בכל אשר תעשו.

בברכה,
זוהר בנור
מנכ'ל – Lean Israel

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

קורס פתרון בעיות ושימוש במתודולוגית A3

בחודש ספטמבר האחרון נערך קורס בנושא פתרון בעיות ושימוש במתודולוגית A3 בבית הספר למצוינות של Lean Israel. בקורס השתתפו 15 משתתפים מ-8 חברות שונות אשר הגיעו כדי ללמוד לפתור בעיות בארגון ע'פ מתודולוגיה סדורה שמסייעת בהטמעת Mind set חדש של גישה לבעיה וחשיבה סיסטמטית.

מתודולוגיית A3 לפתרון בעיות כוללת:
1. הגדרת הבעיה כפער בין מצב נוכחי למצב רצוי
2. ניתוח המצב הקיים והסימפטומים לבעיה (למשל ע'י שימוש בעצם דג)
3. הגדרת מטרות ויעדים
4. זיהוי וניתוח סיבות השורש לבעיה (ע'י שאילת 'למה?' 5 פעמים)
5. גיבוש אמצעי המנע להתמודדות עם סיבות השורש
6. הכנת תכנית פעולה ומעקב אחריה
7. תכנון וקביעת סטנדרטים לפתרון

חדי העין והמנוסים ב Lean יכולים לראות את תפיסת ה PDCA באה לידי ביטוי במתודולוגיה כאשר שלבים 1-4 הינם למעשה ה Plan שלנו.
השלבים של לימוד והטיפול בבעיה, מתועדים ומוצגים על דף בגודל A3 (ומכאן השם) המאפשר לתקשר באופן ויזואלי בלתי אמצעי את עיקרי ה'סיפור' של הבעיה לארגון ומעודד התכנסות של מגוון משתתפים סביב דף אחד לשם יצירת קואליציה חזקה ומחוייבת המסכימה ומשתפת פעולה בנוגע לדרך ולפתרון. תהליך מילוי ה A3 לא מתרחש ביום אחד ודורש מהמוביל והמשתתפים ללכת ל Gemba על מנת להבין את המצב הקיים לאשורו ולחזור ולעדכן את הגליון לאחר צפייה בתהליך ושיחה עם בעלי הידע והנסיון (העובדים).
הצורך לתמצת את כל השלבים הללו ולהציגם בדף A3 מחייב אותנו לזקק את הדברים החשובים ביותר ובכך ממקד את המשתמשים בכלי לזיהוי הבעיה, גורמיה והצגת פתרון כולל לבעיה ומניעתה בהמשך. עבודה עם Sensei תוביל ל A3 מקיף ויסודי ותבטיח התייחסות אמיתית לבעיות השורש.
בסדנה בת היומיים התנסו המשתתפים בכל שלבי המתודולוגיה באשר לבעיה ממשית מארגונם ובסיום הקורס חזרו עם תובנות ותוצרים שיסייעו להם להתמודד עם הבעיה הלכה למעשה.

תגובת הלקוחות:
'למרות שהנושא מוכר, הוצגה בקורס גישה שונה, חדשה, מרעננת ומעניינת, הקורס היה מאוד רלוונטי ואני מאוד מרוצה – תודה רבה!'
'כרגיל – אתם אלופים!'
נשמח לראותכם בין המשתתפים בקורסים הבאים!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

קורס מיפוי שרשרת הערך VSM

בחודש פברואר האחרון נערך קורס בנושא מיפוי שרשרת הערך בבית הספר למצוינות של Lean Israel. בקורס השתתפו 15 משתתפים מ-8 ארגונים שונים אשר הגיעו כדי ללמוד כיצד למפות את תהליך העבודה שלהם ולשפר אותו ע'פ מתודולוגית Value Stream Mapping) VSM).

Value Stream (שרשרת הערך) הוא סך כל הפעולות (אלו שמוסיפות ערך אך גם אלו שלא) שנדרשות כדי להפוך את חומרי הגלם למוצר הסופי / הפיכת שיחה נכנסת למוצר שירות / הפיכת צורך להזמנת רכש וכד'.
בשיפור תהליך מנקודת המבט של שרשרת הערך מקצה לקצה – נראה את 'התמונה הגדולה' ונשפר את התהליך השלם ע'י חתירה לאופטימום הגלובלי ולא ע'י אופטימיזציה מקומית של חלק ממנו.

VSM הוא כלי שעוזר לראות ולהבין את זרימת החומר והמידע שעובר המוצר/שרות בשרשרת הערך בצורה שנדיר שאנו מסתכלים עליה ביום יום: הכל בבת אחת, מקצה אחד עד לקצה השני, כולל נתונים ואינפורמציה. כשעושים את זה בצוות מקבלים צוות מגובש, מטרה מאוחדת, שפה אחת והתבוננות פרקטית המתבססת על נתונים.

בתהליך המיפוי עוקבים אחר המוצר/שרות בתהליך הנוכחי שלו מהלקוח ועד לספק תוך שרטוט הצגה ויזואלית של כל תהליך שעובר החומר או המידע שזורם. לאחר מכן בעזרת סט שאלות מפתח – באותו אופן בדיוק, משרטטים את מפת ה'מצב העתידי', כלומר – איך הערך צריך לזרום.

המיפוי מרוכב מ 5 רבדים שביחד נותנים את תמונת המצב ה'גדולה' והאמיתית:

1. רובד התהליך – השלבים שעובר המוצר/שרות מהזמנה ועד הגעה ללקוח
2. רובד זרימת המידע – המידע שעובר מרגע ההזמנה ועד לאספקת המוצר
3. רובד המלאים – מלאי הביניים שנערמים בין התחנות ובכך מעלים את זמן הסבב עד ללקוח
4. רובד האינפורמציה – כל מידע תפעולי שרלוונטי לתהליך ושעשוי לסייע להבנתו
5. רובד ציר הזמן – סך כל הזמנים– זמני התהליך, זמני המתנה וכו' שמסתכמים ב Lead Time הכולל
לשם המיפוי נדרש צוות מולטידסיפלנארי – נציגים מכל התחנות בתהליך שביחד הולכים ל Gemba, מבינים את המצב, ממפים אותו ועל סמך זה – בונים ביחד את המצב העתידי ואת תכנית הפעולה להשגתו.
יש לזכור! הVSM הוא כלי טכני בלבד. מה שחשוב הוא הטמעה של תהליך הממוקד בהוספת ערך עבור הלקוח. לשם כך נדרש 'חזון' של זרימת התהליך. ה VSM עוזר לנו לראות ולהתמקד בזרימה בשאיפה לאידיאל.

ל VSM מספר יתרונות בולטים:
1. עוזר לוויזואליזציה של יותר משלבים בדידים בתהליך וביותר מרובד אחד של התהליך
2. מראה את הקשר בין זרימת החומר לזרימת המידע
3. מייצר שפה משותפת להבנה ושיפור ההתהליך
4. מייצר בסיס לתכנית עבודה לשיפור המצב הקיים ובעצם מעין 'כוכב צפון' אליו נכוון בעתיד

תגובת הלקוחות: הקורס הועבר בצורה טובה מאד, שיתוף הפעולה בין המשתתפים היה יוצא מהכלל' 'סדנה מעניינת, תורמת ומעשירה את הידע בניהול ומיפוי תהליכים - המרצה העבירה את החומר בבקיאות רבה ובצורה מובנת וברורה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

Lean and Holly Land 2017 Tour

The tour will include visiting some of Israels leading organizations to witness first-hand how they implement Lean techniques in their day-to-day operations and will entail visiting some of the biblical and historical sites that Israel has to offer. This is an excellent opportunity for an all-inclusive business and leisure tour.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

תעשיות נשק ישראל

אנחנו שמחים לבשר על תחילת עבודה משותפת עם מפעלי תעשיות נשק ישראל. בזמן הקרוב נלווה אותם בצעדים ראשונים של התייעלות תוך שימוש ומימוש כלי ופילוסופיית ה Lean Management

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
מאמרים

הצצה למפעל אלביט, 3 שנים אחרי תחילת המסע אל עבר המצוינות…

את הליווי של אלביט כרמיאל במסע להטמעת המצוינות התחלנו לפני כמעט 3 שנים, ועכשיו, אחרי העברת מקל מלאה לארגון ולמובילי ה-Lean הארגוניים, הגענו לביקור מסכם במטרה לראות ולהכיר מקרוב את העשייה ביחידות השונות שליווינו לאורך השנים, את ההצלחות וגם את האתגרים איתם מתמודד ארגון שנמצא עמוק בתוך המסע שלו למצוינות.

את הביקור המסכם התחלנו בסקירה על המסע למצוינות מראשיתו ועל המוטיבציה שהובילה ארגון מצליח לצאת למסע בתקופה בה לא היה ברור לאן המסע יוביל את הארגון. שמענו על הדרישות של הלקוחות שהחמירו עם השנים וגרמו לארגון להבין שנדרש שינוי תפיסתי מהיסוד ולא רק שיפור תהליכים במסגרת צורת המחשבה הקיימת. כפי שאמר איינשטיין: 'אתה לא יכול לפתור בעיה בעזרת אותה צורת חשיבה שבה השתמשת כשיצרת אותה…'

לאחר סקירת תהליך המצוינות יצאנו לסיור ב-Gemba – לראות בעיניים שלנו את השינוי. בכל מקום אליו הגענו אנשי השטח הסבירו לנו על הטרנספורמציה שעברו והיה ניתן לראות בקלות את ההנאה, הגאווה והניצוץ בעיניים של העובדים והמנהלים המעורבים!

ראינו את המהפך שחל עם המעבר לשיטת ה-Value Stream ויישום מנגנוני Value Flow & Pull בין שלבים שונים בתהליך. פגשנו את מינהלת ה-Value Stream – נציגי יחידות ארגוניות שונות כמו איכות (VSQ) ותפ'י (VSP), שיושבים כולם יחד ב-Gemba קרוב להתרחשות העיקרית ומשויכים במבנה מטריציוני למנהל ה-Value Stream דבר התורם להסתכלות ההוליסטית של כל הגורמים בשרשרת. ראינו לוחות בקרה שסביבם מתקיימת בהצלחה רבה שגרה יומית תוך מעורבות עובדים גבוהה כבר מספר שנים. הלוחות הספיקו לעבור עשרות רבות של שינויים ושדרוגים תוך ביצוע PDCA (Plan-Do-Check-Act) שוב ושוב.

בתפעול אחר שמענו על התועלות מהשינוי הארגוני ועל 'שבירת מחיצות' בין העובדים שבעבר היו שייכים למחלקות שונות, וכיום שייכים לאותו Value Stream ודנים כל בוקר על אותם מוצרים ואותם אתגרים במסגרת ישיבות בעמידה. שמענו איך עצם החיבור בין עובדים משלבים שונים של שרשרת הערך לצוות אחד, ולפגישה יומית אחת, גרמה לכלל האנשים להבין טוב יותר את כלל התהליך, וכתוצאה מכך גם להביא לשיפור ביצועים.

בתפעול נוסף ראינו איך תוך זמן קצר הצליחו להפוך לאחד התפעולים המובילים, ליצור תחושת גאווה בקרב העובדים, ו'על הדרך' גם לשפר את זמן הסבב בכ-50% תוך כדי הגדלת התפוקה כמעט פי 2. כל אלה הושגו בעקבות יישום 5S, מנגנוני משיכה (Pull), עשרות רבות של שיפורים ע'י העובדים ('2 שניות שיפור') ודבקות בעקרונות של כבוד לאדם ושיפור מתמיד.

לבסוף, שמענו סקירה גם על פרויקט הטמעת עבודה סטנדרטית בתפ'י – תהליך שיביא לצמצום השונות והבעיות בתהליך ויהווה בסיס לשיפור מתמיד גם בתהליכים משרדיים ותכנוניים. ראינו איך גם בתהליכים לא יצוריים ניתן להפיק תועלת מיישום עבודה סטנדרטית.

סיימנו בהצגת סיפור ההצלחה של Value Stream Magnetics אשר כלל חקר מוקיר על הטרנספורמציה שעבר התפעול, הגורמים להצלחה והתוצאות שהושגו בתפעול בעקבות הטמעת תפישת ה-Lean והמעבר לשיטת Value Stream.

בסיום האירוע המארחים מאלביט כרמיאל הפתיעו אותנו עם תעודת הוקרה על התרומה למסע שלהם למצוינות.
התרגשנו לראות את השינוי שחל בארגון כולו, את הרוח החיה של ה-Lean ואת ההתלהבות בקרב עובדים ומנהלים. כל זאת תוך המשך התמודדות עם האתגרים ואמונה בדרך.

תודה לאלון, רחל, משה, יוליה שליוו את הביקור, ולכל העובדים והמנהלים שפתחו בפנינו את ה-Gemba שלהם והציגו לנו את מימוש המצוינות שלהם!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם