Categories
ללא שיוך

טיפים ליצירת תכנית עבודה אפקטיבית ל2025

 
גם בתקופה הנוכחית, שהינה שיגרה בשיבוש, כולנו רוצים להגיע ליעדים ולתוצאות טובות ככל האפשר בעשייה הארגונית שלנו.
נכון, קשה לתכנן. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לייצר תכנית עבודה אפקטיבית ככל האפשר?
 
קבלו 3 טיפים:
 
  • הגדרת מטרות ברות השגה וקשורות למטרות אסטרטגיות: כדי להבטיח שתכנית העבודה שלך תהיה אפקטיבית, חשוב להגדיר מטרות ברות השגה וקשורות ליעדים האסטרטגיים של הארגון או העסק. נמליץ להשתמש בשיטת SMART (ספציפית, מדידה, ברת השגה, רלוונטית, ומוגבלת בזמן) כדי להבטיח שהמטרות הן ברות ביצוע ומניחות את היסודות להצלחה. כדאי לקבוע יעדים ברורים ומדויקים לכל תחום פעילות, ואף לתכנן כיצד בכוונתך למדוד את ההתקדמות.
  • תכנון גמיש עם מנגנוני התאמה: במיוחד בעת הזו, תכנית עבודה אפקטיבית צריכה להיות גמישה ומסוגלת להסתגל לשינויים בלתי צפויים. בתכנון, חשוב להשאיר מקום לעדכונים והתאמות, כולל מנגנוני בקרה שיאפשרו לך לעקוב אחר ההתקדמות ולבצע שינויים בהתאם לצרכים ולתנאים המשתנים. נמליץ לקבוע פגישות תקופתיות לבדיקת התקדמות וסקירת התכנית, ולשמור על גמישות במידת האפשר כדי להגיב במהירות לשינויים בשוק או באתגרים פנימיים או חיצוניים.
  • שיתוף פעולה ותקשורת יעילה עם הצוות: כדי להבטיח את הצלחת התכנית, חשוב לשתף את כל הגורמים המעורבים בתהליך העבודה. כדאי להציג את התכנית בצורה ברורה לכל חברי הצוות, להסביר את מטרותיה וחשיבותה, ולוודא שהצוות מבין את תפקידו ואת תרומתו להצלחה הכללית. תקשורת פתוחה ויעילה מאפשרת לשמור על מוטיבציה גבוהה, להתמודד עם בעיות בצורה מהירה ולבצע התאמות נדרשות בזמן אמת. מומלץ לפתח ערוצי תקשורת קבועים ולדאוג לעדכן את הצוות בהתפתחויות ובשינויים בתכנית העבודה.
יצירת תכנית עבודה אפקטיבית צריכה להיות שיטתית ומתודית, מחוברת לאסטרטגיה הארגונית וכמובן – למדדים ברורים, וזאת על מנת שנבחן את קצב ההתקדמות ואת יעילותה.

איך עושים את זה?

מוזמנים להצטרף לסדנה פרקטית ליצירת תכנית העבודה שלכם באמצעות כלי מתודי ומובנה.

 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

הסמכת Lean Six Sigma- Yellow Belt – מחזור חדש ב4-6.11.24

 ב4-6.11.24 יתקיים מחזור פרונטלי חדש של הסמכת חגורות Lean-Six Sigma – Yellow Belt.

פונים אלינו לא פעם מתעניינים ושואלים איך הכי טוב ללמוד על מתודולוגיית Lean או Lean-Six Sigma.

התשובה שלנו היא תמיד אותה תשובה: להצטרף להסמכת מובילי Lean-Six Sigma שלנו!
 
ולמה?
✔ בהסמכה לומדים המשתתפים באופן מובנה ומתודי את כלי ועקרונות המתודולוגיה לשיפור תהליכים, שלב אחר שלב, ברמת מורכבות הולכת ועולה.
 
✔ בהסמכה פוגשים אנשי ונשות מצוינות מארגונים שונים, ולא רק! פעמים רבות מצטרפים גם אנשי איכות, יצור, תפעול, HR ועוד! בעצם כל מי שמתעניין בשיפור תהליכים – מקומו איתנו בהסמכה. המפגש מייצר למידת עמיתים איכותית ומפרה.
 
✔ההסמכה פרקטית מאוד ומאפשרת חיבור מיידי של התכנים אליך לארגון כבר מחר בבוקר.
 
חגורה צהובה היא התחלה נהדרת לרכישת ארגז כלי מצוינות. עם כלים כמו: 5S לארגון סביבת העבודה, לוחות לניהול ויזואלי יומיומי, פתרון בעיות מהשורש, ועוד – הלומדים חוזרים לארגון עם פרקטיקה ליישום מיידי להתייעלות.
 
עדיין לא מאוחר להצטרף להסמכת מובילי  -Lean-Six Sigma – Yellow Belt שנפתחת ב4-6.11.24!
 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

מצוינות במציאות משובשת – למה כדאי לשים לב?

מצוינות במציאות משובשת – למה כדאי לשים לב?

התקופה הנוכחית מאופיינת בחוסר ודאות מתמשך עבור כולנו.

יחד עם זאת, רובנו נדרשים (וגם שואפים!) לנהל שיגרה ולהמשיך ולספק תפוקות במקום העבודה גם בכוח אדם חסר ובאתגרים הרבים הנוספים שנגרמים בעקבות המצב.  איך עושים את זה?

ריכזנו עבורכם מספר כלים פרקטיים, שיתמקדו הפעם באלמנט האנושי בתהליך וייסעו לכם באופן מיידי לתפקד באופן מיטבי, גם במציאות משובשת:

  1. רתימת עובדים: במיוחד בתקופות כאלה חשוב להסתכל על העובדים שלנו כשותפים לדרך ולתהליך. רתימה תייצר נוכחות ומעורבות גדולה של עובדים במצב הקיים ולאורך זמן, ותחזק את תחושת המחויבות שלהם לארגון.

מה נוכל לעשות? לשתף באתגרים ולקבל רעיונות מהשטח, לשתף בתוצאות כדי שיוכלו לראות את הערך האמיתי  של העשייה שלהם, נחזק אותם על מה שיש ופחות על מה שאין, נקרא להם בנקודות שונות לקחת חלק בישיבות או התייעצויות ועוד.

  1. הכרה והוקרה: החלק השני של רתימה אמיתית הוא הוקרה. להוקיר באמת את העובדים על מה ומי שהם עבור הארגון ועבורנו (איך עושים: ישיבות בוקר, שיחות אחד על אחד, תשומת לב לאירועים מיוקרים, הוקרה מול ההנהלה דווקא ובמיוחד עכשיו, ועוד).
  2. 2 שניות שיפור: מהשם אפשר לנחש שמדובר בכלי שמתאים לבעיות קטנות, בעיות שאם נפתור אותן נחסוך שתי שניות… לא מילולית כמובן, אבל הכוונה היא לכל שיפור או ייעול שנמצא בסביבת העבודה היומיומית שלנו. השיפור יכול לעסוק בנוחות העבודה, איכות הייצור או המוצר, בטיחות, ייעול וקיצור התהליך וכל תחום אחר שעולה בראשכם.

למה כדאי?

2 שניות נעשות הרבה פעמים ביום וע"י מספר עובדים

2 שניות – הרבה יותר קל

  • לחשוב
  • ליישום
  • לא לקחת סיכון גדול

עצם הרעיון זה השיפור

איך עושים את זה?

תהליך הטמעת הכלי בגדול הוא פשוט מאוד – עובדים ומנהלים מעלים רעיונות, מתקבלת החלטה האם להתקדם עם הרעיון שהוצע, מיישמים את השיפור המוצע בפועל ומגיעים לשלב 4 הכיפי של הכרה והוקרה על השיפור או שיפורים שבוצעו (זוכרים הכרה והוקרה?).

ההתכווננות יוצרת מצב שאנו שמים לב לשיפורים – גם לקטנים שאפשר לעשות וכתוצאה מכך גם לגדולים. ומעבר לכל היתרונות האלו, אנחנו גם מרוויחים התייעלות בתהליך וחסכון כלכלי אז הרווחנו במכפלות ובריבועים. אם כל זה לא מספיק, נוסיף גם שההצלחות האלו מייצרות באז חיובי מאוד בארגון ומעלות משמעותית את מעורבות העובדים והחיבור שלהם לארגון ולעשייה.

את אופן המימוש אתם תחליטו איך לנהל. מספר המלצות שלנו:

  • בחרו אחראי 2 שניות שיפור של הארגון/המחלקה. האחראי יקבל את ההצעות, ימיין ויעביר לגורמים הרלוונטיים לאישור, ידאג לתקשר חזרה לעובד המציע האם הצעתו התקבלה וכמובן – הכרה והוקרה.
  • בצעו את התקשור בתחילת התהליך באופן כמעט אישי עם העובדים. אל תסתפקו במודעות ופרסום במסכים או באפליקציה. תגיעו לשטח, תסבירו למנהלים, תסבירו לעובדים, תניעו אותם לפעולה ותעטפו את הכל בקמפיין.
  • עודדו את העובדים להציע כמה שיותר הצעות ייעול. שריר השיפור זקוק לתחזוקה מתמדת, וככל שיהיו יותר הצעות שיוזרמו ע"י העובדים – כך ימשיך ויגדל מעגל השיפור המתמיד.
  • כמו תמיד, מה שלא פשוט – פשוט לא יהיה, תוודאו שהפרקטיקה מונגשת לכולם בכל מקום והכל מנוהל הכי ויזואלי שיש.
  • מעגל ה PDCA שלנו. כמו בכל דבר בעולם המצוינות, אנחנו כל הזמן רוצים לשפר את התהליך, תעשו המקטעים קצובים בחינה של תכנון מול ביצוע של הטמעת הכלי, תסיקו מסקנות, תבצעו שיפורים ותמשיכו הלאה.

לסיכום, גם בתקופה של מציאות משובשת, מעודד לדעת שאנחנו יכולים לשפר בעצמנו את תהליכי העבודה. כל מה שנדרש זה לבחור את הכלים המתאימים ולפעול על פיהם בשיטתיות ועקביות. בהצלחה!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

אירוע ה Kaizen הגדול של בית החולים שיבא תל השומר 10.4.24

אירוע ה Kaizen הגדול של בית החולים שיבא תל השומר
 
ב10.4.24 התקיים אירוע Kaizen של בית החולים שיבא.

זה לא היה עוד אירוע Kaizen שגרתי, זה היה אירוע רב משתתפים שלקחו בו חלק משתתפים מגוונים: חלקם משיבא: רופאים, אחיות, צוות או"ש, צוות תומך ועוד, חלקם מעולמות הבריאות שמחוץ לשיבא, חלקם אנשי אקדמיה וחלקם – מגיעים מהתעשייה!

מה הניע את כל 120 המשתתפים לקחת הפוגה מהשגרה שלהם ולהגיע לאירוע?

התשובות מגוונות:

* רצון אמיתי לשפר את תהליכי העבודה במיון של שיבא – לייעל את התהליך, לקצר את זמני ההמתנה, לסייע בהתמצאות במיון ועוד. בסופו של דבר, התייעלות בחדרי מיון – תשרת את כולנו!
* הזדמנות לפגוש אנשי מצוינות, ולא רק! מתעשיות וארגונים שונים. בסוף – תהליך הוא תהליך הוא תהליך. מרתק לשמוע וללמוד מה קורה בארגונים אחרים, במיוחד מבית חולים כמו שיבא, שהוא בהחלט מקום מרתק ללמוד ממנו, בעת הזו במיוחד.
* התנסות בכלי המדהים הזה – אירוע Kaizen. חידוד החושים והיכולות, חיזוק מתודולוגיות של פתרון בעיות ושאילת שאלות ועוד.

איך נראה יום כזה?
אחרי התכנסות ופתיחה של צוות בית החולים, קיבלו המשתתפים סקירה מפי מנהל המיון על המצב הקיים והאתגרים. לפני היציאה לדרך, הובילה כלנית רוזנבלום, מנכ"לית שותפה בLean-Agile Israel, סשן מתודולוגי המחבר את המשתתפים למתודולוגיית ה Kaizen, לעולם פתרון הבעיות ובעיקר – לשבירת פרדיגמות חשיבה. לאירוע כזה חשוב להגיע פתוחים מחשבתית על מנת שיהיה ניתן להגיע לפתרונות חדשניים ופורצי דרך.

עם ארגז הכלים המתודולוגי הזה, יצאו המשתתפים לדרך, לשעתיים וחצי של חשיבה קבוצתית סביב 3 סוגיות בוערות במלר"ד של שיבא.

בסיום המפגש, הוצגו הרעיונות של 12 הקבוצות. היה מרתק ומרגש לראות איך אנשים שעד לפני מספר שעות היו זרים – הפכו להיות קבוצת משימה ששואפת למצוינות ואיך כל משתתף בכל קבוצה תורם את הערך הייחודי לו לחשיבה המשותפת ולהצלחת המשימה.

אין ספק שיצאנו כולנו נשכרים מהאירוע. המלר"ד של שיבא קיבל רעיונות אפקטיביים ופרקטיים, חלקם ממש ליישום מיידי (אנחנו מחכים לראות את התוצאות בשטח!), המשתתפים זכו להחשף לארגון מיוחד ולעשייה שונה ומגוונת וגם להכיר עשרות אנשי מצוינות חדשים, ולא רק מצוינות.

תחושת היחד חשובה לכולנו, ובימים אלה – במיוחד.
תודה רבה לאביגיל זכות ולצוות האו"ש של שיבא על ההזדמנות ועל שיתוף הפעולה הפורה ולכל מי שבחר לקחת חלק ביום המיוחד הזה.
כן ירבו! 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

תהליכי עבודה אפקטיביים לחיזוק החוסן הארגוני

אבירן עשור, מהנדס תעשיה וניהול. מנהל קהילת "תעשיה וניהול בגובה העיניים" בפייסבוק

מה אתם עושים עכשיו? (חוץ מלקרוא את המשפט הזה כמובן..) מה אם הייתי עכשיו אומר לכם שנוספה לכם עוד שעה ביום? מה הייתם עושים בה? הרוב כנראה היו משקיעים אותו בעוד זמן מסך, רשתות חברתיות, עוד כמה מיילים בעבודה, טלפון לחבר קרוב ואז אולי תגיעו ליוטיוב ותצפו בסרטון ועוד סרטון ועוד סרטון.. ואז פוף! עפה לה שעה. קיבלתם מתנה והשתמשתם בה פשוט כמו כל שעה אחרת ביום שלכם.

ואם הייתי נותן לכם עוד שעה? האם הייתם עכשיו מנצלים אותה בחוכמה רבה יותר? אפשר להמשיך כך לנצח.. כל עוד אנחנו באמת לא נדע לאן אנחנו מכוונים ורוצים להגיע אנחנו פשוט "נזרום" וכל דבר שצץ לו הוא חשוב. הודעה חדשה, טלפון, מייל, פוסט חדש שעלה, מחשבה שעלתה לנו בראש לבדוק לאיזה גובה מגיע עץ האקליפטוס ואיך לעזאזל נקראים הפירות שלו שמחרבים לנו את המדרכות באיכסה הזה שנדבק לסוליה.

זוכרים את הסיפור של אליס בארץ הפלאות? אליס שלנו, ילדה מתוקה ושובבה, רדפה אחר ארנב לבן, נפלה לתוך מרכז כדור הארץ, הפכה לגדולה כמו בית, קטנה כעכברה, עישנה נרגילה עם זחל ואז, באחת הסצנות בסיפור המופלא הזה, היא מגיעה ליער אפל. יום לא להיט. לפתע אליס שלנו שומעת רחש מצמרת העץ.

היא מרימה לה את הראש ומולה נגלה לפניה חיוך ערמומי ולאחריו זוג עיניים, אחר כך זוג אוזניים, זנב מסולסל ושובב ולבסוף.. החתול!

אליס פונה לחתול בתחינה, "אמור לי חתול, באיזו דרך עליי לבחור?"

החתול ענה לה תוך כדי שהוא מלקק את כפו ושומר כל אותו הזמן על החיוך הרחב: "זה מאוד תלוי לאן תרצי להגיע"

אליס משיבה בעצבנות: "ממש לא אכפת לי"

ואז החתול משיב לאליס ובתשובתו הוא מלמד את כולנו שיעור חשוב על ניהול יעדים: "אז זה ממש לא משנה באיזו דרך תבחרי".

לא הגדרנו לאן אנחנו רוצים להגיע אז כל דבר שנעשה – הוא נכון. סבבה לנו עם זה ממש.

קיבלנו שעה נוספת. הידד! מה נעשה בה? אם לא חשבנו מראש מה אנחנו רוצים מחיינו ולאן אנחנו מכוונים, זה פשוט חסר משמעות. חשבו על כך כשאתם גם עושים פעולה יומיומית כמו נהיגה. אתם לא נכנסים לרכב ופשוט נוהגים וזורמים עם הכביש (בעיקר לא כשאלה מחירי הדלק). אנחנו יודעים מה היעד הסופי וחושבים מה הדרך הכי קצה ובטוחה להגיע אליו. טעינו בדרך? אנחנו מתקנים את עצמנו וחוזרים למסלול, כי אנחנו כל הזמן זוכרים לאן אנחנו רוצים להגיע.

אז הרשו לי קודם כל להציג את עצמי. שמי אבירן, אני בן 28 יליד העיר נהריה (כן זו עם ההצפות בחורף ושעדיין אפשר לראות בה סוס וכרכרה אבל איזו טיילת מדהימה יש לנו. וכמו כל נקודה על הגלובוס גם כאן יש סניף של GOLDA).

אני בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים. בעל תחביבים רבים כמו קריאה, ספורט, למידה של נושאים חדשים והמון המון רצון לעשות למען הקהילה ולקדם יוזמות חברתיות.

עוד כשהייתי קצין-מהנדס בחיל האוויר השתלבתי בלא מעט יוזמות ותוכניות בהתנדבות (חונך סטודנטים וקצינים צעירים, מורה בתוכנית להשלמת בגרויות, מוביל יוזמה לפיתוח מוצרים לנכים ועוד..). לפני כמה שנים הקמתי את קהילת "תעשייה וניהול בגובה העיניים" הקהילה היא יוזמה שלי אישית שאני נהנה להוביל אותה ויוצר תוכן וחיבורים בין מהנדסים.

Lean-Agile Israel שיתפו לא פעם פעולה עם הקבוצה ועל כך חייב להם המון הערכה ותודה.

כמי שמפתח קריירה לצד כל אלו (השתחררתי לא מזמן לאחר שירות מקצועי כמהנדס) והיום עובד בחברת הייטק ((Matics כמנהל מוצר, חשוב לי גם להשקיע בתחום הזה. להתפתח בחברה ולהשתפר כמהנדס וממנהיג עסקי בעתיד.

מה עם כיף והנאות? אז יש לי לא מעט תחביבים כמו שציינתי אבל יש לי חלקם גם דורשים זמן ומאמץ. היום אני לומד לנגן בגיטרה, לומד ערבית, כבר כשנה שאני מבשל ונהנה מזה ממש.

למה אני מספר לכם את כל אלה? אנחנו לא יושבים פה לדייט או לראיון עבודה. המטרה היא כדי להציג לכם את השלב הראשון בשיטה שתכף נעמיק בה לניהול אפקטיבי מהבית.

מוזמנים להתבונן בתמונה הזו:  כאן אתם רואים את חדר העבודה שלי ואני מת עליו!

חלק מהאנשים שרואים אותו מאוד מתלהבים וחלק חושבים שטוב.. אני צריך כנראה לבחון כדור אחד או שניים.

חברים, זה בדיוק המצפן. זו השיטה שלי לניהול היומיום, המשימות וההתפתחות האישית שלי.

אז איך זה עובד?

1. שלב הגדרת המטרות – שלב זה למעשה מחולק לשניים. כמו אליס, גם אנחנו נמצאים בצומת דרכים לא מעט וכן צריכים ונדרשים לדעת איפה להשקיע את הזמן, הכסף והאנרגיות. אישית, אני ממש לא רוצה "לבזבז" את היום שלי. לגלות שנשאבתי לשוטף, לשגרה ולא עשיתי שום דבר משמעותי עבורי. חשוב לי רק לומר ולציין. אני יודע שזה לא נראה אמין מהתמונה אבל אני אדם ספונטני וגמיש, באמת. לצד כל התכנון והדקדקנות אני משאיר מקום לדברים מהסוג הזה. אבל ההבדל הגדול נעוץ בבסיס השיטה – הכל רשום ומתוכנן מראש. אני יודע איפה בדיוק עצרתי, מאיפה אני צריך להמשיך ואם אני בוחר כן "לזרום" אז אני גם יודע מה המחיר שאני משלם. מערכת הלוחות משקפת לי הכל ומאפשרת לי להבין לעומק את הדברים ואת הדרך שאני סולל לעצמי.

אז החלק הראשון – מטרות ארוכות טווח. חברים, זה אולי אחד השלבים הקשים והמורכים ביותר. השאלות: מה אנחנו רוצים מעצמנו? איפה נהיה בעוד 5-10 שנים? ולמה דווקא שם?
קצת מורכב לענות על זה. שבו עם עצמכם עם קרוב משפחה, חבר קרוב, שותף עסקי ופשוט כל דבר שאי פעם רציתם וחשבתם לעשות פשוט רשמו על דף.. אחרי שחשבתם וגיבשתם לעצמכם מטרות כאלו – הכינו את הלוח הבא: Vision Board זהו לוח שפשוט מציג תמונה של העתיד שלכם. למשל, תוכלו לראות בתמונה מקומות שאני ארצה לטייל בהם, שפות שאני רוצה ללמוד ולהעמיק בהם יותר, הבית שאני מאחל לעצמי, רואים את שני הלבבות שם? אז כן גם זוגיות ומשפחה משלי.

השלב השני, הוא חלוקה לפי תחומים. המהנדסים בייננו יקראו לזה "וקטורים". מה התחומים שבהם אני מחלק את העשייה שלי ושאני רוצה להשקיע בה. לדוגמא: אני בחרתי בנושאים: תעשייה וניהול בגובה העיניים, ניהול קריירה, כיף! ופיתוח אישי. כמובן, שתוכלו אתם לבחור ולחתור בכלל לתחומים אחרים, הכל נובע ממה שהגדרתם ב-Vision Board.

2. יעדים חודשיים – אז אנחנו עכשיו מתחילים לדבר תכלס. מחלומות אנחנו עוברים לעבודה מעשית ומתחילים לעבוד למענם. פה אנחנו כבר מתחילים להגשים את עצמנו. אנחנו עכשיו ממש בסופו של חודש ינואר – רשמו מה היעדים שלכם לחודש פברואר. אילו יעדים תרצו להגשים עד סיומו של חודש זה. חברים, זו רשימה נוספת. חשבו על הזמן שלכם ביומיום ותכננו מעכשיו כמה זמן אתם הולכים להשקיע בכל תחום ותחום (וקטור ו-וקטור לכל בעלי ה-BSc). היעדים צריכים להיות ממוקדים ובעלי השגה בחודש. היעד צריך להיות מוגדר כך שאם השגתם אז ההישג צריך להיות ברור. למשל, אם תכננתי להשקיע וללמוד גיטרה. אני לא ארשום ברשימת היעדים שלי: "להשתפר בנגינת גיטרה" אני כן ארשום עד איזה שיעור למשל בקורס שלקחת אני אתקדם או כמה שירים ואילו אני אדע לנגן עד סוף החודש. אם זה למשל בתחום של ניהול קריירה אז גם כאן, אני אצטרך לחשוב על יעדים ממוקדים: לפני שמצאתי עבודה אז ברור שהיעד היה "מציאת עבודה" וכו' אבל הגדרתי יעדים שעזרו לי להגיע לשם: עדכון קו"ח כולל לאחר משוב של חברים – אחלה יעד שעזר לי בתהליך.

3. לוח הגאנט – זה כבר הלוח שהוא באמת עושה לי אישית המון סדר. זהו לוח שמחולק לפי שבועות. אם הגדרנו יעדים חודשיים, אני ארצה לתכנן משימות ומתי אממש אותם. כלומר באיזה שבוע אתחיל לממש איזו משימה. זה נותן לי המון פוקוס ורוגע כי אני לא במרדף אחד רשימה אינסופית של משימות אני יודע השבוע איפה עיקר המאמץ שלי כרגע. יש לי רשימה ארוכה של יעדים חודשיים אבל השבוע אני ממוקד במשימות ספורות שהכמות והמאמץ בהן מתאים ללו"ז היומיומי שלי.

4. הלוח האחרון, קאנבן – לוח משימות. נכון שגם בגאנט הגדרנו משימות שנבצע כל שבוע ושבוע אבל אלו משימות "גדולות" בלוח הקאנבן אנחנו נמקם תתי משימות. למשל: אם בשבוע הראשון בחרתי לעדכן קו"ח אז תתי משימו שיכנסו לקאנבן הן: כתיבת הקו"ח, עיצוב המסמך, שליחה לחברים טובים שייתנו משוב לשיפור.

הלוח מחולק ל-4:

To Do–  מה אני מתכנן לעשות וטרם התחלתי

In Process – מה בתהליך וכבר התחלתי לבצע

Stuckתקוע. דברים שכרגע שמתי בצד מסיבה כלשהי. למשל, המתנה לתשובה מגורם חיצוני. נגיד סיימתי לכתוב את הקו"ח ושלחתי לחברים – בזמן שאני ממתין לתשובה למשוב מהם המשימה תועבר ל-Stuck.

Done – כל משימה שסיימתי. כאשר אני עושה את זה נותן המון מרץ להמשיך ולעשות עוד ועוד ולהשלים עוד משימות ויעדים.

וזוהי השיטה. שמחתי מאוד הבמה הזו לשתף אתכם איך אני מנהל את היומיום שלי ומשיג יעד אחד יעד..

מוזמנים לפנות אליי ולשאול שאלות בנושא. תמיד שמח לעזור.

מאחל לכולכם הצלחה רבה במסע שלכם למימוש עצמי וכמובן מאחל לכם להגיע ולהגשים עוד ועוד יעדים.

שלכם,

אבירן עשור 

רוצים ללמוד עוד על לוחות בקרה? על לוח KANBAN? מוזמנים לבקר באקדמיה הדיגיטלית שלנו: www.lean.org.il

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

מועדון ארוחת הבוקר למובילי מצוינות – 31.1.23

אתמול קיימנו מפגש נוסף של מועדון ארוחת הבוקר למובילי מצוינות – הפעם בנושא מדד הOEE ככלי לשיפור אפקטיביות המכונות והציוד בארגון.

שמחנו לראות במפגש משתתפים שהגיעו במיוחד, ביום סוער, מכל רחבי הארץ!

המשתתפים במפגש הגיעו מארגונים מובילים, וביניהם: סודה סטרים, אלביט יבשה ותע"ש, קוקה קולה, תנובה, שטראוס ממתקים, רפאל מערכות לחימה מתקדמות, טאג מדיקל, קראוס תעשיות, זוגלובק, אדמה, חיפה נגב טכנולוגיות, איתני'ס, טבע, בי ג'י טכנולוגיות, KLA, פלסאון ועוד…

את הבוקר פתחה Neta Ben Israel המצוינת שלנו שפתחה עם מסגרת ליום – החיבור בין מדד והטמעה של מצוינות ה OEE .

בהמשך המפגש אירחנו את Gilad Avinoam, Senior Op-Ex Engineer בSoda Stream International BV ששיתף מנסיונו כמוביל מצוינות בארגונים מובילים בעשור האחרון ובתהליכים מעניינים שקורים ממש בימים אלו בסודה סטרים.

בנוסף, גלעד שיתף מנסיונו בשימוש במדד ה OEE בארגון ובתועלות השימוש במדד לשיפור תהליכי העבודה בארגון.

תודה רבה Gilad Avinoam על הנכונות להגיע מרחוק, על ההשקעה והמחשבה בהכנת ההרצאה, במענה לשאלות ובשיתוף בידע הרב שלך! כולנו הרווחנו!

 

לאחר הרצאתו המרתקת של גלעד, אירחנו את Lotan Levy מMatics – RtOI for Manufacturing שהציג מקרה בוחן על השימוש במערכת מטיקס לניהול רצפת ייצור.

השילוב של טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי הטמעה הוא שילוב מתבקש ואנחנו שמחים לעשות חיבורים מעניינים למשתתפים שלנו ולהכיר להם מוצרים מעניינים שעשויים להיות בעלי ערך עבור הארגונים ותהליכי העבודה.

בחלק האחרון של המפגש – קיימנו נטוורקינג מובנה ומונחה עם דגש על השימוש במדד ה OEE- שכלל שאלות והכוונה לשיח פורה.

תודה לכל מי שלקח חלק! שמחנו מאוד לפגוש פרצופים מוכרים וחדשים! מחכים לראותכם גם במפגשים הבאים של מועדון ארוחת הבוקר שלנו למובילי מצוינות, בקורסים ובהסמכות במסגרת האקדמיה למצוינות שלנו.

רוצים להיות מעודכנים במייל לגבי הארועים הבאים שלנו? תשאירו את הפרטים שלכם כאן וכתבו: הוספה לרשימת התפוצה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך מאמרים

Case Study הטמעת Lean Construction בחברת תדהר

הצוות שלנו ב Lean-Agile Israel ישמח לעזור גם לכם לשפר תהליכים ולהגדיל את הפיריון. מוזמנים ליצור קשר!

 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

קבוצת פאהן קנה Grant Thornton ממזגת לתוכה את חברת Lean-Agile Israel

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

ניהול אפקטיבי מהבית באמצעות מערכת לוחות

אבירן עשור, מהנדס תעשיה וניהול. מנהל קהילת "תעשיה וניהול בגובה העיניים" בפייסבוק

מה אתם עושים עכשיו? (חוץ מלקרוא את המשפט הזה כמובן..) מה אם הייתי עכשיו אומר לכם שנוספה לכם עוד שעה ביום? מה הייתם עושים בה? הרוב כנראה היו משקיעים אותו בעוד זמן מסך, רשתות חברתיות, עוד כמה מיילים בעבודה, טלפון לחבר קרוב ואז אולי תגיעו ליוטיוב ותצפו בסרטון ועוד סרטון ועוד סרטון.. ואז פוף! עפה לה שעה. קיבלתם מתנה והשתמשתם בה פשוט כמו כל שעה אחרת ביום שלכם.

ואם הייתי נותן לכם עוד שעה? האם הייתם עכשיו מנצלים אותה בחוכמה רבה יותר? אפשר להמשיך כך לנצח.. כל עוד אנחנו באמת לא נדע לאן אנחנו מכוונים ורוצים להגיע אנחנו פשוט "נזרום" וכל דבר שצץ לו הוא חשוב. הודעה חדשה, טלפון, מייל, פוסט חדש שעלה, מחשבה שעלתה לנו בראש לבדוק לאיזה גובה מגיע עץ האקליפטוס ואיך לעזאזל נקראים הפירות שלו שמחרבים לנו את המדרכות באיכסה הזה שנדבק לסוליה.

זוכרים את הסיפור של אליס בארץ הפלאות? אליס שלנו, ילדה מתוקה ושובבה, רדפה אחר ארנב לבן, נפלה לתוך מרכז כדור הארץ, הפכה לגדולה כמו בית, קטנה כעכברה, עישנה נרגילה עם זחל ואז, באחת הסצנות בסיפור המופלא הזה, היא מגיעה ליער אפל. יום לא להיט. לפתע אליס שלנו שומעת רחש מצמרת העץ.

היא מרימה לה את הראש ומולה נגלה לפניה חיוך ערמומי ולאחריו זוג עיניים, אחר כך זוג אוזניים, זנב מסולסל ושובב ולבסוף.. החתול!

אליס פונה לחתול בתחינה, "אמור לי חתול, באיזו דרך עליי לבחור?"

החתול ענה לה תוך כדי שהוא מלקק את כפו ושומר כל אותו הזמן על החיוך הרחב: "זה מאוד תלוי לאן תרצי להגיע"

אליס משיבה בעצבנות: "ממש לא אכפת לי"

ואז החתול משיב לאליס ובתשובתו הוא מלמד את כולנו שיעור חשוב על ניהול יעדים: "אז זה ממש לא משנה באיזו דרך תבחרי".

לא הגדרנו לאן אנחנו רוצים להגיע אז כל דבר שנעשה – הוא נכון. סבבה לנו עם זה ממש.

קיבלנו שעה נוספת. הידד! מה נעשה בה? אם לא חשבנו מראש מה אנחנו רוצים מחיינו ולאן אנחנו מכוונים, זה פשוט חסר משמעות. חשבו על כך כשאתם גם עושים פעולה יומיומית כמו נהיגה. אתם לא נכנסים לרכב ופשוט נוהגים וזורמים עם הכביש (בעיקר לא כשאלה מחירי הדלק). אנחנו יודעים מה היעד הסופי וחושבים מה הדרך הכי קצה ובטוחה להגיע אליו. טעינו בדרך? אנחנו מתקנים את עצמנו וחוזרים למסלול, כי אנחנו כל הזמן זוכרים לאן אנחנו רוצים להגיע.

אז הרשו לי קודם כל להציג את עצמי. שמי אבירן, אני בן 28 יליד העיר נהריה (כן זו עם ההצפות בחורף ושעדיין אפשר לראות בה סוס וכרכרה אבל איזו טיילת מדהימה יש לנו. וכמו כל נקודה על הגלובוס גם כאן יש סניף של GOLDA).

אני בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים. בעל תחביבים רבים כמו קריאה, ספורט, למידה של נושאים חדשים והמון המון רצון לעשות למען הקהילה ולקדם יוזמות חברתיות.

עוד כשהייתי קצין-מהנדס בחיל האוויר השתלבתי בלא מעט יוזמות ותוכניות בהתנדבות (חונך סטודנטים וקצינים צעירים, מורה בתוכנית להשלמת בגרויות, מוביל יוזמה לפיתוח מוצרים לנכים ועוד..). לפני כמה שנים הקמתי את קהילת "תעשייה וניהול בגובה העיניים" הקהילה היא יוזמה שלי אישית שאני נהנה להוביל אותה ויוצר תוכן וחיבורים בין מהנדסים.

Lean-Agile Israel שיתפו לא פעם פעולה עם הקבוצה ועל כך חייב להם המון הערכה ותודה.

כמי שמפתח קריירה לצד כל אלו (השתחררתי לא מזמן לאחר שירות מקצועי כמהנדס) והיום עובד בחברת הייטק ((Matics כמנהל מוצר, חשוב לי גם להשקיע בתחום הזה. להתפתח בחברה ולהשתפר כמהנדס וממנהיג עסקי בעתיד.

מה עם כיף והנאות? אז יש לי לא מעט תחביבים כמו שציינתי אבל יש לי חלקם גם דורשים זמן ומאמץ. היום אני לומד לנגן בגיטרה, לומד ערבית, כבר כשנה שאני מבשל ונהנה מזה ממש.

למה אני מספר לכם את כל אלה? אנחנו לא יושבים פה לדייט או לראיון עבודה. המטרה היא כדי להציג לכם את השלב הראשון בשיטה שתכף נעמיק בה לניהול אפקטיבי מהבית.

מוזמנים להתבונן בתמונה הזו:  כאן אתם רואים את חדר העבודה שלי ואני מת עליו!

חלק מהאנשים שרואים אותו מאוד מתלהבים וחלק חושבים שטוב.. אני צריך כנראה לבחון כדור אחד או שניים.

חברים, זה בדיוק המצפן. זו השיטה שלי לניהול היומיום, המשימות וההתפתחות האישית שלי.

אז איך זה עובד?

1. שלב הגדרת המטרות – שלב זה למעשה מחולק לשניים. כמו אליס, גם אנחנו נמצאים בצומת דרכים לא מעט וכן צריכים ונדרשים לדעת איפה להשקיע את הזמן, הכסף והאנרגיות. אישית, אני ממש לא רוצה "לבזבז" את היום שלי. לגלות שנשאבתי לשוטף, לשגרה ולא עשיתי שום דבר משמעותי עבורי. חשוב לי רק לומר ולציין. אני יודע שזה לא נראה אמין מהתמונה אבל אני אדם ספונטני וגמיש, באמת. לצד כל התכנון והדקדקנות אני משאיר מקום לדברים מהסוג הזה. אבל ההבדל הגדול נעוץ בבסיס השיטה – הכל רשום ומתוכנן מראש. אני יודע איפה בדיוק עצרתי, מאיפה אני צריך להמשיך ואם אני בוחר כן "לזרום" אז אני גם יודע מה המחיר שאני משלם. מערכת הלוחות משקפת לי הכל ומאפשרת לי להבין לעומק את הדברים ואת הדרך שאני סולל לעצמי.

אז החלק הראשון – מטרות ארוכות טווח. חברים, זה אולי אחד השלבים הקשים והמורכים ביותר. השאלות: מה אנחנו רוצים מעצמנו? איפה נהיה בעוד 5-10 שנים? ולמה דווקא שם?
קצת מורכב לענות על זה. שבו עם עצמכם עם קרוב משפחה, חבר קרוב, שותף עסקי ופשוט כל דבר שאי פעם רציתם וחשבתם לעשות פשוט רשמו על דף.. אחרי שחשבתם וגיבשתם לעצמכם מטרות כאלו – הכינו את הלוח הבא: Vision Board זהו לוח שפשוט מציג תמונה של העתיד שלכם. למשל, תוכלו לראות בתמונה מקומות שאני ארצה לטייל בהם, שפות שאני רוצה ללמוד ולהעמיק בהם יותר, הבית שאני מאחל לעצמי, רואים את שני הלבבות שם? אז כן גם זוגיות ומשפחה משלי.

השלב השני, הוא חלוקה לפי תחומים. המהנדסים בייננו יקראו לזה "וקטורים". מה התחומים שבהם אני מחלק את העשייה שלי ושאני רוצה להשקיע בה. לדוגמא: אני בחרתי בנושאים: תעשייה וניהול בגובה העיניים, ניהול קריירה, כיף! ופיתוח אישי. כמובן, שתוכלו אתם לבחור ולחתור בכלל לתחומים אחרים, הכל נובע ממה שהגדרתם ב-Vision Board.

2. יעדים חודשיים – אז אנחנו עכשיו מתחילים לדבר תכלס. מחלומות אנחנו עוברים לעבודה מעשית ומתחילים לעבוד למענם. פה אנחנו כבר מתחילים להגשים את עצמנו. אנחנו עכשיו ממש בסופו של חודש ינואר – רשמו מה היעדים שלכם לחודש פברואר. אילו יעדים תרצו להגשים עד סיומו של חודש זה. חברים, זו רשימה נוספת. חשבו על הזמן שלכם ביומיום ותכננו מעכשיו כמה זמן אתם הולכים להשקיע בכל תחום ותחום (וקטור ו-וקטור לכל בעלי ה-BSc). היעדים צריכים להיות ממוקדים ובעלי השגה בחודש. היעד צריך להיות מוגדר כך שאם השגתם אז ההישג צריך להיות ברור. למשל, אם תכננתי להשקיע וללמוד גיטרה. אני לא ארשום ברשימת היעדים שלי: "להשתפר בנגינת גיטרה" אני כן ארשום עד איזה שיעור למשל בקורס שלקחת אני אתקדם או כמה שירים ואילו אני אדע לנגן עד סוף החודש. אם זה למשל בתחום של ניהול קריירה אז גם כאן, אני אצטרך לחשוב על יעדים ממוקדים: לפני שמצאתי עבודה אז ברור שהיעד היה "מציאת עבודה" וכו' אבל הגדרתי יעדים שעזרו לי להגיע לשם: עדכון קו"ח כולל לאחר משוב של חברים – אחלה יעד שעזר לי בתהליך.

3. לוח הגאנט – זה כבר הלוח שהוא באמת עושה לי אישית המון סדר. זהו לוח שמחולק לפי שבועות. אם הגדרנו יעדים חודשיים, אני ארצה לתכנן משימות ומתי אממש אותם. כלומר באיזה שבוע אתחיל לממש איזו משימה. זה נותן לי המון פוקוס ורוגע כי אני לא במרדף אחד רשימה אינסופית של משימות אני יודע השבוע איפה עיקר המאמץ שלי כרגע. יש לי רשימה ארוכה של יעדים חודשיים אבל השבוע אני ממוקד במשימות ספורות שהכמות והמאמץ בהן מתאים ללו"ז היומיומי שלי.

4. הלוח האחרון, קאנבן – לוח משימות. נכון שגם בגאנט הגדרנו משימות שנבצע כל שבוע ושבוע אבל אלו משימות "גדולות" בלוח הקאנבן אנחנו נמקם תתי משימות. למשל: אם בשבוע הראשון בחרתי לעדכן קו"ח אז תתי משימו שיכנסו לקאנבן הן: כתיבת הקו"ח, עיצוב המסמך, שליחה לחברים טובים שייתנו משוב לשיפור.

הלוח מחולק ל-4:

To Do–  מה אני מתכנן לעשות וטרם התחלתי

In Process – מה בתהליך וכבר התחלתי לבצע

Stuckתקוע. דברים שכרגע שמתי בצד מסיבה כלשהי. למשל, המתנה לתשובה מגורם חיצוני. נגיד סיימתי לכתוב את הקו"ח ושלחתי לחברים – בזמן שאני ממתין לתשובה למשוב מהם המשימה תועבר ל-Stuck.

Done – כל משימה שסיימתי. כאשר אני עושה את זה נותן המון מרץ להמשיך ולעשות עוד ועוד ולהשלים עוד משימות ויעדים.

וזוהי השיטה. שמחתי מאוד הבמה הזו לשתף אתכם איך אני מנהל את היומיום שלי ומשיג יעד אחד יעד..

מוזמנים לפנות אליי ולשאול שאלות בנושא. תמיד שמח לעזור.

מאחל לכולכם הצלחה רבה במסע שלכם למימוש עצמי וכמובן מאחל לכם להגיע ולהגשים עוד ועוד יעדים.

שלכם,

אבירן עשור 

רוצים ללמוד עוד על לוחות בקרה? על לוח KANBAN? מוזמנים לבקר באקדמיה הדיגיטלית שלנו: www.lean.org.il

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Categories
ללא שיוך

חדש מבית Lean-Agile Israel – האקדמיה הדיגיטלית למצוינות

הקורונה הכניסה שינויים רבים לחיי כולנו. אך בין רמת התחלואה הגבוהה, הבידודים, הסגרים, ההגבלות והקשיים הרבים, היא גם פתחה הזדמנויות חיוביות לשינוי, התפתחות וצמיחה לארגונים ולאנשים

עבודה מהבית כדוגמה, הפכה להיות אפשרות לגיטימית ואף מועדפת בלא מעט ארגונים אשר זיהו שתפוקת העבודה לא יורדת בעבודה מרחוק, ולעיתים אף עולה, בעוד שביעות רצון העובדים והאפשרות לשלב ולאזן בין בית לעבודה – עולה משמעותית, ועלויות האחזקה קטנות גם הן, מה שמייצר סיטואציה מועדפת הן על הנהלות והן על עובדים בארגונים רבים.

כך גם בעולם הלמידה. לא הקורונה היא שהביאה את בשורת הלמידה מרחוק, אך היא ללא ספק סיפקה זרז משמעותי לחיזוק הפלטפורמה. אם עד לאחרונה במידה ואדם היה מעוניין לרכוש ידע מקצועי בתחום מסוים, היה עליו להמתין לפתיחת קורס פרונטלי בנושא או לצרוך את המידע באמצעות קריאה מרובה ולא ממוקדת של תכנים ממוקדי ידע שונים, למידה מרחוק מאפשרת היום התאמה מושלמת ללומד: כבר לא צריך לחכות לפתיחת קורס! אפשר להתחיל ממש עכשיו, בדיוק מהנושא שמעניין אותך! למידה בקצב שלך, מכל מקום ובכל זמן שמתאים. משהו מעניין במיוחד? יש אפשרות לחזור אחורה ולהעמיק את הלימוד. משהו פחות רלוונטי? מדלגים!  

ללמידה דיגיטלית תצורות שונות. בחלקן – הרצאות מוקלטות עם או בלי תרגול. בחלקן אפשרות לשילוב טכנולוגיות למידה שונות ואינטרקציות עם הלומד בצורת שאלות מסוגים שונים לטובת הפנמה מיטבית של החומר ועוד.

אופן הלימוד החדשני מאפשר הגעה לקהלי יעד רבים יותר והתאמה מדויקת לצרכים הייחודיים של כל ארגון וכל אדם.

אנחנו  בLean-Agile Israel בחרנו לראות בתקופת הקורונה הזדמנות נהדרת להתחדשות וצמיחה, ולהנגיש את המתודולוגיה המקצועית והמובנית באמצעותה אנו מלווים, חונכים ומלמדים ארגונים בתהליכי הטמעת מצוינות, Lean ו- Agile גם ללמידה דיגיטלית – עצמית או ארגונית. מעל 60 קורסים מקצועיים עברו התאמה מדוקדקת ללמידה דיגיטלית (פרקים קצרים בהתאם לרמת הקשב בעידן הנוכחי, הנגשה מובנית של התוכן שלב אחרי שלב, תרגולים ושימוש באלמנטים מגוונים להנגשת התכנים לשמירה על עניין במהלך הלמידה) – וכבר נמצאים במערכת הLMS שלנו. מעתה הקורסים זמינים גם לרכישה מהירה ובמחירים אטרקטיביים באמצעות החנות הדיגיטלית שלנו.

בין התכנים תמצאו קורסי: Lean, Agile, הובלת שינוי בארגונים, פיתוח מנהלים בעידן הנוכחי ואחזקה מתקדמת.

לכל קורס תרגול מותאם ומגוון במהלך הקורס המאפשר ללומד לקבל משוב מיידי, אפשרות להדפסת תקציר PDF של הקורס, אפשרות לשאילת שאלות מקצועיות דרך מערכת הלימוד, ועוד, וכמובן – תעודות הסמכה לכל נושא.

נשמח לראותכם בין משתתפי האקדמיה הדיגיטלית הזמינה ב:

http://www.lean.org.il

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם