מנהלים ותאגידים חשופים היום יותר מתמיד לדין הפלילי בגין עבירות בטיחות ותאונות עבודה

ארז מימון, דירקטור, ראש תחום בטיחות וגהות בפאהן קנה (לשעבר מפקח עבודה ראשי וחוקר תאונות עבודה ראשי במשרד הכלכלה).

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה נגד חברת דלק תעשיות מהווה קריאת השכמה למנהלים בדגש על מנכ"לים וסמנכ"לי תפעול, אשר אינם ערניים לשינוי המגמה במאמצי המדינה למצות את הדין עם מנהלים ותאגידים אשר מפרים את חובתם בדיני הבטיחות בעבודה.

בסוף חודש ינואר השנה, ניתן פסק דין בו הורשע בפלילים מערך הניהול הבכיר בחברת דלק תעשיות- מנכ"ל וסמנכ"ל החברה, זאת לאור תאונת עבודה קשה שהתרחשה לעובד קבלן שהועסק במפעל. פסק הדין עצמו ממחיש, באופן תקדימי את אחריותם של בעלי מישרה בכירים ושל התאגיד עצמו לבטיחותם של עובדיהם, זאת ללא קשר לגודלו של הארגון, מורכבות ומוטת השליטה של מנהליו.

פסק דין זה הינו ביטוי מוחשי ל"מהפכת הבטיחות השקטה" שמרחשת במדינה בעשור האחרון, מהפכה אשר יצרה מצב חדש בו רשויות האכיפה והחוק מחמירים עם מערך המנהלים בארגון בכדי שזה יממש את חובותיו בדיני הבטיחות בעבודה, חובות שחלים מרמת הדירקטור ועד רמת המנהל הזוטר בארגון.

אחד השינויים הגדולים שהתרחשו בתחום זה, הוא הקמת יחידת פל"ס בלהב 433 בינואר 2019, שייעודה המרכזי חקירת תאונות עבודה. הקמת היחידה היא תולדה של לחץ ציבורי רחב שבא לשיאו ב2018 עם איומי ההשבתה של ההסתדרות לאור ריבוי תאונות העבודה במשק. הדבר הוביל בשנים האחרונות לחקיקה חדשה וענפה שמאפשרת לרשויות החוק והאכיפה למצות את הדין באופן מהיר ויעיל יותר מול התאגיד ומנהליו, במקרה של הפרות בתחום דיני הבטיחות בעבודה.

במישור מקביל, עודכנו בסוף שנת 2019 מדרג עבירות המתה, בהובלת פרקליט המדינה דאז שי ניצן. הוסף מדרג של "המתה בקלות דעת" – שמתאים מאוד לסוג העבירות בחוקי הבטיחות בעבודה ומאפשר ענישה של עד 12 שנות מאסר.

אין ספק ששילוב של תודעה ציבורית גוברת לתחום הבטיחות, יצירת יכולות חקירה משופרות ופלטפורמה שיפוטית טובה יותר מייצרות מצב בו ליושבים בכס השיפוט קל יותר למצות את הדין עם מערך הניהול בארגון, ועקב כך לייצר הרתעה כבדה הרבה יותר מאשר הייתה בעבר.

יחד עם זאת, מתברר, מסיקורי בטיחות רבים שערכנו, כי גם ארגונים שמשקיעים משאבים בתחום הבטיחות (כמו חברת דלק תעשיות ..)יכולים למצוא עצמם חשופים בדין, כשהסיבה המרכזית לכך הינה חוסר בפלטפורמה ניהולית, שתחבר בין מערך הבטיחות בארגון לבין מנהליו הבכירים בדגש על מנכ"ל החברה וסמנכ"ל התפעול שבד"כ תחום הבטיחות הינו בניהולו. פלטפורמה זו לא הוגדרה דייה בחקיקה הראשית אך מופיעה בהנחיה שפרסם פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. על פיה, קיומה ומימושה של תוכנית אכיפה אפקטיבית בארגון ישקלו לזכותו של התאגיד ומנהליו במארג השיקולים להעמדתו לדין. מדובר בבשורה גדולה. שכן קיומה של תוכנית אכיפה משפרת את תרבות הבטיחות בארגון ועמידתו בחוק וכעת נוספה הטבה, שתוכנית האכיפה תספק שכבת הגנה נוספת לרובד ההנהלה הבכיר ולחברה מפני העמדה לדין.

נכון להיום, הרגולטור בתחום הבטיחות, בניגוד לרגולטורים אחרים כמו בתחום ניירות הערך, טרם גיבש מתווה מומלץ מטעמו לבניית תוכנית אכיפה בתחום הבטיחות, שיוכל לעזור לארגונים לבנות תוכנית אכיפה רלוונטית ואפקטיבית. למרות זאת, אני ממליץ בחום לכל ארגון להקדים ולבנות תוכנית אכיפה המתאימה לארגונו בהתאם לקווים אותם הגדיר פרקליט המדינה. במקביל על סמנכ"ל התפעול לבחון שמערך הבטיחות שתחת אחריותו, פועל באופן כזה, שגם מגן טוב על הנהלת הארגון מהדין הפלילי במקביל לשמירה על בטיחות העובדים.