ביג דאטה (Big Data)

ליאור בן חמו – מובילת לין

אנו שומעים, קוראים ומדברים בלי הפסקה על ביג דאטה (Big Data) כחלק מהעידן החדש 'תעשייה 4.0'. מה משמעות המונח? למה הוא מתייחס?

נקדים ונאמר שאין הגדרה אחת המוסכמת על כולם. אנו חיים בעולם שמייצר וצורך מידע באופן חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. ארגונים משתמשים באינטרנט, בטלפון החכם ובמערכות מידע לביצוע פעולות יום-יומיות, החל מבדיקת עדכון סטטוס יומי ועד מעקב אחר פרויקט. ביג דאטה, הוא אוסף של נתונים, ממקורות מיושנים ומקורות דיגיטליים חדשים, המשמשים יחד לתגליות ולניתוחים מתמשכים.

בפועל, מדובר בנפח עצום של נתונים מובנים ונתונים שאינם מובנים, כל כך גדול עד שקשה עד בלתי אפשרי לעבד אותו בעזרת בסיסי הנתונים והתוכנות איתם פעלנו עד כה. למעשה, מדובר בהפיכה של נתונים גולמיים למידע (1) ומשם לידע (2) שמאפשר קבלת תובנות והנעה לפעולה (3). ההיגיון העומד מאחורי השלבים הוא, כי בעזרת הבנה מעמיקה לגבי 'קול הלקוח', הארגון יוכל לספק את המוצר המותאם באיכות הרצויה.

האתגר העומד בפני ארגונים כיום הוא לא איסוף, ניתוח או אחסון הנתונים, אלא כיצד אנו מטמיעים את ה'מפלצת' הזו שנקראת ביג דאטה. עלינו להבין כיצד הארגון מפיק תובנות שיאפשרו לו יצירת ערך ללקוח ולא יצירת בזבוזים נוספים על הקיים וכמובן, כיצד כל זה מתחבר עם החזון ויעדי הארגון.

אחד הכלים להתמודד עם האתגר המשמעותי הוא עבודה לפי עקרונות המצוינות. הנחות היסוד של העקרונות הן, שעל מנת שארגון יקבל תוצאות עסקיות, עליו לרתום את העובדים לתהליך, לבנות תהליכים מובנים ומותאמים וכל זאת בהלימה עם מטרותיו.

ארבעה דוגמאות שעל הארגון לשים לב בהטמעת כלי 'ביג דאטה' :

• חשיבה מערכתית – רגע לפני שהארגון שלנו הולך לאיבוד בעולם המידע, עלינו לוודא שלא מתבצע ניתוח עודף או מיותר של מידע אשר אינו מניע אותו לפעולות. לצורך כך, נבין תחילה את היעדים שלנו, מהם נגזור מדדים תואמים ועל בסיסם נבין אילו נתונים נדרשים לנו על מנת לקדם ולהניע אותנו לקידום האסטרטגיה.
• פתרון בעיות מהשורש – הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לקפוץ בזריזות לפתרונות. מנהלים מדווחים כי 60% מהזמן הם מתעסקים ב'כיבוי שרפות'. קבלת מידע רב ולא ממוקד מוביל פעמים רבות לאי חקירת הבעיה והגעה לשורש שלה. כתוצאה מכן, נוצר מצב בו אנו 'שמים פלסטר', פותרים את הסימפטומים. על מנת להימנע מכך, עלינו לבנות מנגנון לביצוע שיפור מתמיד בכל יחידה בארגון המבוסס על נתונים ברורים ומדויקים הנגזרים ממערכות מידע אמינות.
• שיפור מתמיד (PDCA) – אלברט איינשטיין אמר 'מה שחשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות', אחרי שניתחנו את נתונים גולמיים (1-2) ותרגמנו לתובנות (3), יצרנו תכנון (Plan) מבוסס מידע יצאנו לביצוע (Do) תכנית העבודה. לאחר ביצוע עלינו לבדוק (Check) את עצמנו ולשאול, האם עמדנו בתכנון? האם השגנו את המטרה בזמן, באיכות ובכמות שהוגדרה? כאשר ישנו פער נבדוק ונחקור את גורמי סיבות השורש, נתקנן ונחזור לבצע תכנון מחדש (Act), אם עמדנו בתכנון והשגנו את המטרה? מעולה! הצבנו סטנדרט חדש שממנו נוכל להמשיך להשתפר.
• חיבור העובדים – נתונים מורכבים וגרפים מעוצבים יכולים להיות מושכים מאוד בעיני ההנהלה הבכירה, אך פעמים רבות יוצרים ניתוק מול העובדים. נתוני ביצועים ומדדים ברורים, המנוהלים על ידי העובדים, מובילים לשיח פורה, יוצרים הנעה לפעולה, לקיחת אחריות לביצוע פעולות וביצוע מעקב ובקרה של העובדים בשטח.

לסיכום, עולם הביג דאטה מתפתח במהירות ויש בו את הפוטנציאל לסייע לארגון לשפר את הביצועים ולקבל החלטות מהירות וחכמות יותר. לצד זאת, קיים הסיכון ביצירת בזבוזים והתפזרות בים רחב של נתונים. לפני שרצים לחידוש הנפלא הזה, חשוב לעצור ולחשוב כיצד אנו מטמיעים באופן נכון אשר יוביל ליצירת ערך לארגון שלנו ושיפור התוצאות העסקיות שלו.