פרוספר ג'פרי לייקר (Jeffrey Liker) ידוע ביותר כסופר הספר 'דרכה של טויוטה'* (אחד הספרים היחידים בנושא Lean שמתורגם במלאו לעברית), שיצא לאור לראשונה בשנת 2003. אבל לפני ש 'דרכה של טויוטה' יצא לאור, היה על מדפי הספרים 'הופכים להיות –Lean ' (Becoming Lean), שיצא לאור בשנת 1997. הספר, עם דגל ארה'ב גדול מנפנף בכריכתו, נכתב בחלקו כדי לענות לשאלה: האם Lean יכול לעבוד מחוץ ליפן או מחוץ לחברות עם בעלות יפנית (כגון מפעלי טויוטה בארה'ב או אירופה)? היום, בשנת 2011, אנחנו יודעים שהתשובה הינה 'כן!' מהדהד: החשיבה והעקרונות של Lean הינם הרבה יותר עמוקים מאשר מדינה אחת או תרבות ספציפית. הם הוכחו כיישימים ברחבי העולם, בין תעשיות, חוצי גבולות של שפה ותרבות.
אבל כשהספר נכתב, Lean עוד היה בחיתוליו במערב והשאלה הייתה נפוצה (והיא עדיין נשאלת עד היום, לפי מאמר זה של זהר בנור*). למען האמת, אחד הפרקים בספר מדבר על איך גידול הילדים והחינוך היפני כבר מגיל בי'ס יסודי מכינים את עובדים היפנים להיות יותר פתוחים למושגים, אבל כפי שמוכח בשאר הספר, זה לא תנאי חובה.
הספר בנוי כאוסף של פרקים, כל אחד נכתב ע'י סופר אחר. לייקר הוא העורך וכותב פתיחה לכל פרק, מבוא וסיכום. אחד ההיבטים המעניינים בפורמט זה הינו שהקורא נחשף למגוון של תובנות על ההצלחות והאתגרים מנקודות מבט שונות של אנשים שונים ותעשיות שונות. הקורא נחשף למגוון יישומי Lean; תעשיית הרכב, מכשירים רפואיים, מפעל עורות שמייצר חומר גלם למושבים במכוניות פאר, ואפילו ייצרן של בתי ציפורים מעץ ארז, ברמת פירוט שונה ובעיקר בדגשים שונים על פי הכותב.
חברה אחת הסתמכה מידי בהתחלה על אירועי קייזן (אירועי שיפור מהיר) שנדחפו ע'י יועצים חיצוניים, והצליחה רק בהמשך ע'י מיקוד בשילוב העובדים בשיפורים ע'י עבודת צוות. בפרק אחר מסופר על יישום Lean שנמשך כארבע שנים בגלים עד שהתחיל להפוך לתרבות בארגון. כל גל התחיל עם הרבה אנרגיה ותנופה, אבל מהר מאוד התאדה והתנדף. עוד פרק בספר מסכם תוצאות של פרויקט מחקר על המאמצים של איחוד חברות שניסה ביחד ללמוד וליישם Lean. החוקר מתאר איך אותם כלים נקלטו והובנו באופן שונה בין החברות השונות, דבר שהשפיע באופן בולט על ההצלחה והכישלון בהטמעה.
הספר, מכמה בחינות, נהיה סיור רב-אתרי וירטואלי למספר חברות הנמצאות בשלבים שונים במסע ה-Lean שלהם. כמו כל סיור Lean, לא ניתן להעתיק באופן ישיר את מה שרואים בחברה המארחת למצב הנוכחי של חברת המבקר, אך יחד עם זאת יש ללמוד מעקרונות ה-Lean המיושמים בתרחישים שונים.
בסיכום לספר, פרופסור לייקר מסכם את הממצאים העיקריים של כל פרק ועורך הקבלות וחיבורים בין הפרקים: איזה תמות ומנהגים עבדו בפועל ואילו לא עבדו. אף על פי שהספר עב כרס, מכיוון שכל פרק נכתב על חברה אחרת ע'י סופר אחר 560 דפיו ניתנים לקריאה טיפין טיפין כמו אוסף של סיפורים קצרים.
הפרק האחד שדיבר אלי ברמה האישית ואותו הכי אהבתי מספר על יישום Lean בחברת Cedar Works. הפרק נכתב ע'י ביל קוסטנטינו (Bill Costantino) ומתאר את עבודתו עם דוד מאיר (David Meier), אחד ממחברי הספרים The Toyota Way Fieldbook ו-Toyota Talent. Cedar Works מייצרת מוצרים מעץ ארז, בניהם שובכי יונים. הפרק מפורט להפליא, והוא מאפשר לקורא לקבל תמונה יסודית ומפורטת של איך בדיוק הם עשו את זה. מבין המספר הרב של ספרים ומאמרים שקראתי על Lean, זה נראה לי הסיכום המפורט ביותר של הטמעת Lean שאני אישית מצאתי.
זהו 'סיפור מסע' מרתק של אנשים וארגונים הנותן לקורא להציץ אל יישומים בפועל מעבר לתיאוריה וללמוד מהצלחותיהם והאתגרים של ארגונים ואנשים בעולם. בסך הכול זהו ספר שימושי מאוד למובילי Lean המתחילים את מסע ה-Lean אשר התנסו עם חלק מהחשיבה ואפילו יישום כלים ועכשיו מחפשים ללמוד מאחרים שהלכו לפניהם.
יצא לאור בשנת 1997 מ-Productivity Press.
