Toyota Kata

סקירה על הספר מאת חני כרם, חברת Lean Israel:

אחד הספרים שלפי דעתי מהווים ציון דרך בהבנה ובתיאור כיצד טויוטה מבצעת שיפור מתמיד באופן מערכתי ומקיף, ביום יום שלה. הספר, אשר נכתב ע'י מייק רוט'ר, הוא תולדה של מחקר של 6 שנים במספר מפעלים של טויוטה על מנת להבין מצד אחד, את הרוטינה הניהולית היומיומית של המנהלים, שמאפשרת להם לעשות כל כך הרבה שיפורים באופן עקבי ולאורך זמן, ומצד שני האם אפשרי ליישם את אותן התנהגויות בחברות אחרות מחוץ לטויוטה.

במהלך המחקר זיהה רוט'ר דפוס חשיבה והתנהגות ששונה משמעותית מהרוטינות הניהוליות המוכרות, ואותו דפוס התגבש למודל לו הוא קורא 'קאטת השיפור'. לדבריו, קהילת ה- Lean ידעה במשך שנים רבות שטויוטה עושה משהו שמאפשר לה להטמיע שיפורים ולאורך זמן טוב יותר מחברות אחרות, אולם לא ידעו לשים עליו את האצבע. על אף היכרות טובה עם כל הכלים והעקרונות של ה- Lean, עדיין היה פער לא ידוע של מה עושה טויוטה ביום יום שלה שונה שמאפשר לה לעשות שיפורים בכל רחבי הארגון ובאופן שוטף.

את הפער הזה מכסה הספר 'טויוטה קאטה' שמסביר באופן בהיר את דפוסי ההתנהגות ביום יום של טויוטה (קאטת השיפור), ואיך הם נלמדים ומועברים לכל אחד ('קאטת האימון'). הדבר הנפלא, בספר הזה הוא שהקאטות המתוארות בספר הן תהליכיות לגמרי, ולכן יכולות להיות מיושמות בכל ארגון. בעוד שעד היום, רוב ספרות ה- Lean התמקדה בטיפול בבעיות מורכבות ומערכתיות, מייק רוט'ר הגדיר את הדפוס הכי בסיסי של פעולת השיפור. עצם השימוש במילה 'קאטה', מדגישה שמדובר בדפוס שצריך לתרגל לאורך זמן וכל הזמן על מנת לשלוט בו ולהפוך אותו להרגל.

אחד הרעיונות המרכזיים בספר, הוא שעל מנת לעשות שיפור משמעותי, אנחנו צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו אל מרחבי האי ודאות. אחד הסיכונים הגדולים בביצוע שיפורים הוא התעלמות מסף הידע שלנו (Knowledge Threshold), וצעידה (או ריצה) בחוסר ידיעה מבלי שאנחנו מודעים לזה. זאת הסיבה, שאנחנו צריכים לזהות היטב את סף הידע שלנו, ומשם להתחיל להתקדם באופן ניסיוני, דרך מעגלי למידה המבוססים על PDCA.