סוגי מנהיגות במעבר לתרבות Lean – מבט בהיסטוריה היפנית, בתורת ניהול ארגונים וביהדות

במאה ה-16 ביפן – מלחמה בכל מקום והמצב אינו נראה כהולך להשתפר.

בין השנים 1534 ל-1616 שלטו שלושה 'שוגונים' בממלכה. בתקופתם הסתיימה המלחמה והם נחשבים כבונים הגדולים של האימפריה.

שלושת המנהיגים היו:

• Oda Nobunaga (חי בין 1534-1582) – 'חסר הרחמים'
• Toyotomi Hideyoshi   (חי בין 1536-1598) – 'החכם'
• Tokugawa Iyeyasu (חי בין 1543-1616) – 'הסבלני'

לכל מנהיג היה את הסגנון הייחודי שלו שהתאים למצב ולתקופה 'הארגונית', הם באו אחד אחרי השני לפי הסדר המתואר ובמשולב בנו אימפריה יציבה, תחרותית וברת קיימא.

Oda Nobunaga – 'חסר הרחמים'

'חסר הרחמים' = ללא פשרות (לא נתון לויכוח)

• ללא פשרות לגבי אלו העומדים בדרך
• ללא סבלנות לחוסר תפקוד
• התבסס על הכוונות הטובות של האנשים

Oda Nobunaga הניח את הבסיס לשלום העתיד לבוא

0

Toyotomi Hideyoshi – 'החכם'

'החכם' = מניח התשתית

• הבין כיצד להניע אנשים
• ביטל את הצורך של אנשים להתנגד
• אילץ אנשים לראות בו את השליט ולציית לו

Toyotomi Hideyoshi סיים את כיבוש יפן

Tokugawa Iyeyasu – 'הסבלני'

'הסבלני' = התבונן בתהליך

• כילד הוחזק בן ערובה
• Hideyoshi היה חכם מדי בשבילו
• המתין בסבלנות עד שבגיל 69 ניהיה השוגון של יפן

Tokugawa Iyeyasu אסר על נשק ביפן

ארגון השואף לטרנספורמציה תרבותית אמתית חייב גם הוא לעבור דרך השלבים הללו. פעמים רבות אנו מוצאים נחישות היכן שצריך כבר לעבור לסובלנות (אמירה ניהולית הירארכית לעומת חונכות של מנהיג) ופעמים אחרות חסרה אמירה החלטית ללא פשרות. בנוסף, 'סבלנות' ללא הנחת תשתית תהליכית חכמה הינה ברכה לבטלה.

הקונפליקטים הללו כמובן אינם מתרחשים ללא סיבה. ארגון הרי מצוי בסביבה עסקית סוערת, בעלת לחצים רבים ודרישות ל'תפקד'. אין זה כלל פשוט להיות נחוש לאמירה ניהולית אשר בוודאות גם משפיעה על הביצועים, לדוגמא: אמירה בסיסית של 'לא עובדים בקיט חסר' תתורגם ישירות לשאלה מה יותר חשוב: עמידה באספקות ללקוח או שמירה על התהליך החדש? דוגמא נוספת: בסביבה משרדית (נניח בתחום הפיננסי) הטמעת One Piece Flow ואיכות במקור אצל העובד תובן בתחילה כ'הגדלת החשיפה והסיכון, פגיעה באיכות השירות וכמובן… פגיעה בפרודוקטיביות.'

כפי שציינתי בפתיח חיזוקים רבים לסגנונות מנהיגות ניתן למצוא גם בהתנהגות ארגונית ובפילוסופיות מנהיגות מערביות. מניסיוני ולדעתי ניתן בהחלט לתכנן 'התנהגות מנהיגותית' בקווים העקרוניים של נחישות וללא התפשרות, חוכמה ובניית מוטיבציה, סבלנות וחניכה אין סופית של האנשים. יחד עם זאת הקווים אינם קשיחים כמו תקופות השלטון של השוגונים לעיל ומפעם לפעם יידרש המנהיג בארגון לאמץ את אחד מהסגנונות ביתר שאת.

על ארגון העובר טרנספורמציה לתרבות ארגונית של Lean לאמץ גישות אלו.

1. חסר רחמים

• אין אופציה לא לעשות Lean
• ביטל השפעות שליליות (חוקים, אנשים?)

2. חכם

• הנחת תשתית לעודד Lean
• הפוך את הדברים ויזואלים וברורים לכל
• תגמל וחזק התנהגויות רצויות
• ודא זמינות משאבים

3. סבלנות

• Lean לא הולך להיעלם
• אני אמשיך לשאול לדעתך

ולסיום נזכור שאחד מעקרונות הLean הוא 'פשטות'. כך שאם מהלך מסויים הינו מורכב, קשה להבנה, דורש המון בקרה והדרכה ומעקב…כנראה שהלכנו קצת לאיבוד. צריך לחזור אחורה ולעשות שוב, הפעם בפשטות.

והיכן הקשר ליהדות? אני מוצא כמה מנהיגים דגולים שהובילו אותנו בחוכמה להיות האומה שאנו. אשמח לשמוע רעיונות למיהם המנהיגים הללו ביהדות.