TEL : 04-6475-444 | E-mail : office@leanisrael.co.il

ניהול רזה - לין ישראל

הטמעת case study- IOT לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת להשגת אופטימיזציה בתהליכי הארגון

ליאור בן חמו - Agile & Lean Transformation Leader, Industry 4.0 Expert

לאחרונה אנו שומעים על יותר ויותר ארגונים אשר זיהו את האתגרים שיש בתעשייה, החלו להבין את הפוטנציאל הגלום במהפכת התעשייה חכמה (INDUSTRY 4.0), ואף החלו להשתמש בהזדמנויות הקיימות בשוק להטמעת טכנולוגיה מתקדמת.

מקרה בוחן מעניין לכך היא חברת אריקסון Ericsson)) השוודית, יצרנית ציוד טלקומוניקציה בעלת מפעלים ברחבי העולם.
אריקסון משתמשת כיום בטכנולוגיות מתקדמות, כגון: רובוטיקה מתקדמת, IOT, שימוש במחשוב ענן, תוכנות מתקדמות לתכנון, אנליזה ואופטימיזציה, תחזוקה חזויה, רכבים אוטונומיים לשינוע מהיר של חומרים ויכולות ניטור ומעקב בזמן אמת אחר מידע וחומר. חברת אריקסון השכילה להבין וליישם שני נושאים קריטיים; הראשון - חיבור בין תהליכים וקישוריות של כל המידע והמערכות הוא קריטי. השני, משמעותי לא פחות – על הארגון לרתום את הפוטנציאל של הטכנולוגיות המתקדמות לתהליכים הקיימים בארגון.

 

ניקח דוגמה אחת לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת שייושם באריקסון- בניית מערכת IOT.
למי מאתנו שהמושגים עדיין לא לגמרי מוכרים לו - IOT Internet of Things. האינטרנט של הדברים הוא למעשה הכינוי שמתאר את היכולת שלנו לתקשר עם החפצים שסביבנו (מכונות, מערכות, ציוד וכלים) בזכות היותם מחוברים לאינטרנט. למעשה, זו הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הבית החכם שבו אנו יכולים לשלוט בכל מוצרי החשמל בבית באמצעות אפליקציה בנייד, מהתריס ועד המזגן; אבל לא רק, זו הטכנולוגיה שעומדת גם מאחורי העיר החכמה בה נוכל לדעת איפה יש חניה פנויה עוד לפני שאנו מגיעים למחוז חפצנו ועוד.
איך זה קורה? באמצעות שילוב בין חיישנים שמותקנים בכל החפצים או האזורים הללו, לבין תוכנות המעבדות את המידע.

אז מה אריקסון עשתה ואיך עשתה זאת?
אריקסון ביקשה לנהל את המערכות השונות שלה באמצעות פלטפורמה אחת, נגישה לשימוש בטלפון נייד, המשרתת מערכת ניהול פרטית מבוססת ענן. לשם כך, בנתה מערכת IOT אשר תאסוף נתונים ותבצע אנליזה. הנתונים מוזנים לפלטפורמה הראשית תוך שימוש בהעברת מידע בענן.
אריקסון הוסיפה סנסורים עם קישוריות לתחנות עבודה בקווי הייצור שלה (דרך מערך ה-IOT שיצרה) על מנת לאפשר ניטור וניתוח בזמן אמת של נתוני הייצור. לאחר מכן ניתן להשתמש בנתונים כדי לבצע התאמות דינמיות בזמן אמת לתוכנית הייצור. יכולת נוספת שמערכת ה-IOT מאפשרת למפעילי מכונות בקווי הייצור של אריקסון היא לתקשר עם התמיכה הטכנית כאשר מתרחשת בעיית איכות בזמן אמת, ע'י ניטור ישיר למהנדס הקו וטיפול בבעיה. יכולות אלו מפחיתות את זמן עצירות היצור ומקצרות את זמן הטיפול בבעיות איכות. לפני הכנסת המערכת, מנהל המשמרת קיבל את השיחה ממפעיל הקו ואז נדרש ללכת ולמצוא בעצמו את המהנדס המתאים לטפל בבעיה, דבר אשר לקח זמן רב וגרר חוסר יעילות.

עוד שימוש במערך ה-IOT הוא במעקב וניטור אחר כלים. במפעל ציוד הרדיו של אריקסון בבנאנג'ינג סין, חיברו סנסורים על מנת לעקוב אחר כלי העבודה. המפעל מחזיק במברגים עם דיוק גבוה אשר עלותם כ-1,500 דולר ליחידה, מברגים אלו דורשים כיול ושמירה על בסיס שוטף. בעבר, התחזוקה נוהלה ותועדה באופן ידני, כאשר היה קושי בניהול השוטף בזמנים אשר הוגדרו ולכן לא בוצעה תחזוקה תקינה, הציוד לא הוזמן בזמן ונגרמו עצירות ייצור. ניהול לקוי זה יצר הפסד כספי לארגון. בעזרת סנסורים, איסוף מידע, ניתוח המידע ומערך ה-IOT אשר מתריע בזמן אמת למערכות מתי יש צורך בביצוע תחזוקה ניתן לבצע הזמנת ציוד נדרש, הכנסה לתכנון העבודה וכך לבצע את התחזוקה הנדרשת.

כיצד פועל מערך זה?
למברגים המחוברים ל- IOT הותאמו חיישני תנועה בזמן אמת. כל שמונה שעות, על פי הגדרת החברה, משודרים נתונים המצביעים על השימוש בהם (לאורך הזמן של 8 שעות). לאחר מכן, הנתונים נלכדים בענן של אריקסון, מערכות אנליזה מבצעות חישובים וניתוח אוטומטיים של השימוש בכלים ומצבם. שילוב של מערכת האנליזה, נתונים קודמים ונתוני Benchmark מעוררים פעולה אצל אנשי התחזוקה. הנתונים משותפים במכשירים ובמערכות השונות. כך, מבוצעת תחזוקה חזויה אשר מאריכה את חיי השירות של המברגים היקרים הללו.

 

 

לסיכום, אריקסון מצאה כי מערכת ה- IOT הניידת מניבה חיסכון פוטנציאלי של כ -230 דולר על כל הוספת חיישן. היא שילבה בין תהליכים, מכונות וציוד מסורתי לבין מגוון טכנולוגיות מתקדמות, באופן המאפשר בצורה בטוחה ויעילה אופטימיזציה של חיבור כל המערכות ומשתני היצור. אריקסון צופה כי השילוב בין שני העולמות יניב שיפורים רבים וגמישות רבה בעולם כה משתנה ומאתגר.

מבוסס על מאמר IndustrIal Iot Case study: Ericsson smart Factory, GSMA